מחקרים מראים שחשיפה ממושכת לטמפרטורות גבוהות עלולה לפגוע בתפקוד ובבריאות של אנשי כוחות הצלה וששינוי האקלים צפוי לגרום לעלייה בעוצמה ובשכיחות של אירועי חום קיצוניים – אז איך נשמור על מי שאמורים לשמור עלינו?
נעה רובין -זווית
במהלך 2018 אירעו בעולם כמה מאירועי השריפות הגדולים ביותר שנראו בעשור האחרון. אחת השריפות הקשות ביותר השתוללה בקליפורניה, בה נהרגו מעל 80 בני אדם, הוחרבו מעל 14,000 מבנים ונמחקה כליל העיירה פרדייס. כתוצאה מהשריפות נפגעו שטחים חקלאיים, שטחי יער ושטח בנוי בהיקף של מעל 620,000 דונם. לשם השוואה השרפה הגדולה בכרמל שהתרחשה ב-2010 וגבתה 44 קורבנות בנפש, שרפה כ-4 אחוזים משטח זה כ- 25,000 דונם.
הראשונים להתמודד עם שריפות הם לוחמי האש וכלל אנשי כוחות ההצלה והביטחון (שוטרים, פרמדיקים, חיילים ועוד). במהלך שריפות ממושכות כגון זו שהתרחשה בקליפורניה, ושצפויות להפוך ולהיות נפוצות יותר ויותר ברחבי העולם, לא מעט בשל התגברות העוצמה והשכיחות של בצורות וגלי חום קיצוניים, אנשי כוחות ההצלה נחשפים לטמפרטורות גבוהות מדי למשך זמן רב מדי, מה שעלול לגרום להם לבעיות בריאותיות קשות ולהפחית את היכולת שלהם לפעול ביעילות.
השהות מחוץ לחלל ממוזג בזמן גל חום קיצוני עלולה להוביל לבעיות בריאותיות שונות: החל מאיבוד תפקודים קוגניטיביים ועד למצב רפואי של מכת חום ופגיעה נוירולוגית, שעלולה להוביל לפגיעה רב מערכתית ואף למוות. מחקרים חדשים מראים ששוטרים, כבאים, חיילים ובעלי תפקידים נחוצים אחרים, החשופים למזג האוויר במשך שעות ארוכות, מושפעים במיוחד מתופעה זו, שעלולה לגרום לכך שהם יהיו פחות יעילים בעבודתם ואף יעבדו כמות פחותה של שעות.
הסעת חום
"יש להבדיל בין שני מצבים של עלייה בטמפרטורת הגוף", אומר פרופ' יורם אפשטיין, חוקר במכון הלר למחקר רפואי במרכז הרפואי שיבר בתל השומר ובפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. "עליית טמפרטורת גוף כתוצאה מפעילות גופנית מאומצת שעלולה להוביל למכת חום יכולה להתרחש אפילו כאשר קר בחוץ". על פי אפשטיין, אפשרות אחרת לעלייה בטמפרטורת הגוף היא בעת גלי חום. "הסכנה במקרה כזה היא בעיקר לאנשים חולים ומבוגרים, או לילדים קטנים, שאצלם מערכת פיזור החום אינה מתפקדת כמו שצריך, והם אינם מצליחים לפזר כמויות גדולות של חום", אומר אפשטיין. הסעת החום מתבצעת על ידי המערכת הקרדיו וסקולרית, שמטרתה שימור התנאים הטובים ביותר עבור התאים השונים בגוף, כדי למנוע פגיעה בהם. מקרים כאלה יכולים להיות מגיפות של ממש. בעקבות גל החום של 2003 באירופה, למשל, מתו באירופה באותה שנה כ-70 אלף בני אדם,הרבה מעל לממוצע השנתי, בעקבות התנאים הקשים.
משבר האקלים העולמי גורם לכך שאירועים של גלי חום (שמוגדרים כעלייה של כ-5 מעלות מעל הממוצע למשך כמה ימים) הולכים והופכים תכופים יותר בשנים האחרונות ולכן גם מגביר את הסכנה למי שנאלצים לשהות בחוץ ולהיות פעילים מבחינה גופנית במסגרת תפקידם.
"הסכנה הנשקפת לחיילים ולשוטרים נובעת מהפעילות הגופנית שלהם", אומר אפשטיין. "מעבר לכך, גם שעות השהייה הרבות באוויר הפתוח והביגוד הכבד שלהם (אפוד, מדים וציוד נוסף שהם נושאים, נ"ר) מקשים על פיזור החום, גם כאשר מנגנון ההזעה שלהם תקין".
ההשפעה של החשיפה לחום על התפקוד בעבודה נחקרה כבר בסוף המאה ה-19 באנגליה, אז נבדקה התפוקה בשעות ובימים בהם הטמפרטורה היתה גבוהה במיוחד. נמצא שהתפוקה בעבודה נמוכה יותר ושהעובדים פועלים ביעילות מופחתת (באופן בלתי מודע נלקחות יותר הפסקות והעבודה עצמה אטית יותר). בנוסף על כך, בימים החמים העובדים לקחו לעצמם כמות גדולה יותר של ימי מחלה.
יותר חום? פחות מעצרים
מחקר אמריקאי שפורסם בכתב העת המדעי PNAS, בדק את השפעת החום על שוטרים. המחקר הראה קשר בין ימים שבהם הטמפרטורות היו גבוהות לבין הימים בהם מספר המעצרים והדו"חות נמוך יותר. החום הקיצוני אשר גורר השפעות קוגניטיביות (חוסר תשומת לב, תגובות איטיות יותר, אובדן ריכוז), מוביל לירידה בתפקוד השוטרים, אשר עלולה להיות מסוכנת ולאפשר יותר פעילות עבריינית.
במחקר נבדק גם תפקודם של פקחי מזון, שתפקידם לפקח על איכותו של המזון במסעדות, מפעלים, סופרמרקטים וכדומה. נמצא שבימים חמים במיוחד בקרי מזון עלולים לבטל את הבדיקות שלהם. עובדה זו בעייתית במיוחד, שכן הטמפאטורות הגבוהות עלולות להוביל לקלקול מואץ של המזון עקב האצת הפעילות המיקרוביאליתוכך לגרום לעלייה בהסתברות של העברת מחלות דרך המזון לציבור הרחב. לכן, אם בדיקת איכות המזון תהיה פחות קפדנית יותר מזון מזוהם או פגום עלול להגיע לצרכן.
אפשטיין בדק באחד ממחקריו על ההשפעה הפיזיולוגית של החום על אוכלוסיות שונות, גם את ההשפעה על תפקודם של חיילים(בצבא האמריקאי). באחד מניסוייו נבדק מצב בריאותי לאחר חשיפה לטמפרטורה של 21 מעלות לשעתיים אל מול חשיפה לטמפרטורה של 35 מעלות למשך זמן זהה. הטמפרטורות הגבוהות הביאו לעלייה בדופק, התייבשות וירידה בתפקודים הקוגניטיביים. "ההנחיה הכללית בעת פעילות מאומצת היא רבע שעה מנוחה על כל שעת עבודה", אומר אפשטיין, "ובימים חמים יותר אף יש להעלות את פרק זמן המנוחה. מומלץ מאוד לפעול לפי הנחיות ברורות ומובנות, משום שכאשר שותים 'כמה שרוצים' ללא חשיבה או תכנון, עלולים להגיע למצב שנקרא 'התייבשות מרצון', מצב בו אנחנו חושבים שאנחנו יודעים כמה מים אנחנו צריכים ושותים בכמות המתאימה לכך, אך בפועל עלינו לשתות כמות גדולה הרבה יתר, ונוצרת התייבשות.
"בעקבות המחקרים האלה, פותח במכון הלר מודל מתמטי שאליו מכניסים את כל הפרמטרים – תנאי האקלים, סוג הפעילות וכו' – כדי לקבוע כמה מים יש לשתות כדי למנוע התייבשות", מוסיף אפשטיין.
מערכת מיקרו-אקלימית
אפשטיין ממליץ לחיילים, לשוטרים ולכבאים לקחת יותר הפסקות בזמן פעילות. בעת התמודדות עם שריפות, לדוגמה, רצוי לבחור בסבבים קצרים של פעילות: עבודה של חצי שעה והחלפה בצוות רענן. "סבבים כאלה ייצרו מנוחה נחוצה, ופיזור החום בגוף כתוצאה מהעבודה המאומצת יהיה מהיר יותר וכך האפקטיביות שלו תהיה גדולה יותר", מסביר אפשטיין.
נוסף על סבבי המנוחה והפעילות ניתן גם ליצור מערכת מיקרו-אקלימית, וליצור קירור נקודתי. בהרבה מהטנקים שבהם משתמש צה"ל, למשל, יש מערכות קירור שנמצאות מול החייל עצמו ואינן מקררות את כלל הטנק. עבור שוטרים, מהווה המיזוג בניידות מעין מערכת מיקרו-אקלימית שכזו, ויש לאפיין מצבי קיצון, בהם הם יחויבו להיכנס לזמן קצר לניידות, על מנת שבהמשך יוכלו לעבוד באופן יעיל יותר.
ההתחממות הגלובלית והשינוי האקלימי שהיא מובילה אליו גורמים לכך שבשנים הקרובות נהיה עדים ליותר ויותר גלי חום קיצונייםושריפות קטלניות. מכבי אש, שוטרים וחיילים, החשופים לאורך זמן לחום הקיצוני במצבים אלה, עלולים לסבול מנזקים בריאותיים בעת מילוי תפקידם. לכן, יש צורך מיידי במחקר, שיסייע בקביעת "קווים אדומים", מבחינת מספר שעות פעילות ותקנים. בכך, תמנע פגיעה בכשירותם ובבריאותם של העובדים, שעלולה להוביל גם לפגיעה בביטחון של כלל האוכלוסייה.
