איך להתמודד עם המנהרות בעזה? האם פיצוצן מהקרקע או מהאוויר יעיל? או הצפתן? להלן סקירה בנושא

0_3 (8)

האם פיצוץ המנהרות מהקרקע או מהאוויר יעיל להריסתן? או אולי הצפתן במים עשוי להיות הפתרון? חשיבה אקדמית ולמידה מהעבר עשויים לסייע במציאת פתרונות טכנולוגיים יעילים יותר

 

להלן סקירה בנושא מאת ד"ר עמיחי מיטלמן*, המחלקה להנדסה אזרחית

 

משחר האנושות שאפו בני -אדם לנצל את מרחב התת -קרקע לשימושים שונים, ובכלל זה שימושים צבאיים. בהקשר הזה, למנהרות יתרונות ברורים בשלל היבטים, ובמיוחד היותם מבנים מוסתרים ומוגנים מאד. נעשו שימושים במנהרות התקפיות והגנתיות בשתי מלחמות העולם ובעידן המלחמה הקרה. גם מדינת ישראל עושה שימוש הגנתי בתווך התת -קרקעי, והבור בקריה הוא דוגמא מצוינת לכך .

במהלך השנים אחרי מלחמת העולם השנייה נעשו ניסויים רבים ע"י האמריקאים לבחינת העמידות של מנהרות. האמריקאים השקיעו הון עתק בניסויים אלו, ולמדו מהם מסקנות חשובות. ניסויים אלו היו בעבר מסווגים וכיום הם גלויים וזמינים, ומעניין וחשוב ללמוד לעומק את העולה מהם .כיום, רשת המנהרות המפוארת של הווייטקונג מתקופת מלחמת וייטנאם עומדת ומשמשת כאתר תיירותי, עדות לקושי העצום בהשמדת מנהרות.

באופן מקוצר, מנהרה היא אכן מבנה בעל עמידות גבוהה בשלל איומים. קשה מאד לגרום למיטוט מנהרה באמצעות פיצוץ ונדרשים גם כמויות אדירות של חומר נפץ, וגם יישום בצורה אידאלית .הפיצוץ צריך להיעשות באופן שיגרום לקרקע בתקרת המנהרה להתרסק וליפול פנימה וכך לחסום את המעבר במנהרה.  כאשר מפוצצים את המנהרה בתוך חלל האוויר ההדף צפוי להתפשט ולגרום פגיעה בסביבה הקרובה בלבד. בנוסף, הסיכוי שפיצוץ בחלל אוויר המנהרה יגרום להתמוטטות מלאה של המנהרה קלוש.

כיום, מדינת ישראל ניצבת בפני רשת מנהרות צבאית חסרת ת קדים מבחינת היקפה, העולה באופן ניכר על הרשת הווייטנאמית. מדברים באמצעי התקשורת על מאות קילומטרים ואלפי פירים .בעוד שבעבר המאמץ המחקרי המרכזי הושקע בפיתוח אמצעי גילוי מנהרות חודרות, היתרונות שמנהרות אלו מספקים לאויב בשדה הקרב דורשת היערכות מחודשת.

לעומת פיצוצים, כיוון אחר שנוסה לטובת התמודדות עם מנהרות צבאיות הוא הצפה במים. מי-ים זמינים בשפע, והיותה של עזה רצועת חוף גרמה בעבר למצריים להשתמש באמצעי זה

לפי דיווחים שונים, גם צה"ל בדק כיוון זה במהלך הלחימה הנוכחית. לא ברור מה התוצאות של הניסיון הזה, אך לפי פרסומים, התוצאות היו מוגבלות ומקומיות מאד, ולא הובילו לתוצאה המיוחלת של ביטול האיום .

עוד חשוב לציין כי פתרונות המבוססים על השמדת התווך התת-קרקעי, כמו פיצוצים והצפה במים, הם תלויי גיאולוגיה. הגיאולוגיה ברצועת עזה דומה לזו של מישור החוף, והיא כוללת קרקע חולית רכה בשכבות העליונות, וכורכר קשיח בשכבות העמוקות יותר. חשוב להבין כי חומרים גיאולוגיים הם חומרים הטרוגניים ביותר, כלומר מלאי "בלגן " לא אחידים ובעלי גיוון בחומרים המרכיבים אותם. לכן, תוצאות של ניסוי בנקודה אחת לא מבטיחות תוצאות זהות, או אפילו דומות, בנקודה אחרת .

כפי הנראה, העזתים מכירים היטב את הגיאולוגיה המקומית שלהם ויצרו רשת מסועפת העושה שימוש מיטבי בשכבות השונות, כאשר המנהרות הארוכות והצרות מצויות בעומקים בינוניים כך שקל יותר לחפור אותם. לעומת זאת, בעומקים היותר גדולים אשר קשה יותר לחפור, קיימים מרכזים מוגנים ומוסתרים יותר אשר קשה עד בלתי אפשרי לתקוף מהאוויר .

לנוכח גודלה של הרשת העזתית, והקושי בהשמדת התווך התת -קרקעי, יש כאלו הסוברים שמדובר בבעיה שלא ניתנת לטיפול. אכן, קשה לדמיין מצב שמדינת ישראל משמידה מאות קילומטרים של מנהרות עזתיות. מדובר על משימה הדורשת משאבים אדירים, כספיים, לוגיסטיים ואחרים . "בסוף הם יחפרו את זה שוב אז בשביל מה?" היא תגובה שנתקלתי בה בשיחות עם חברים .

לעומת זאת, אפשר לחשוב על גישת ביניים: מדינת ישראל משקיעה מאמצים חכמים וממוקדים על מנת לצמצמם את האפקטיביות של רשת המנהרות ככל הניתן .בהקשר הזה עלו כבר רעיונות רבים ומקוריים. לפי מיטב הבנתי, פתרונות המתבססים על אטימה הם הכיוון המבטיח ביותר, שכן הם אינם תלויי -גיאולוגיה, והם יכולים להבטיח תוצאות רצויות ברמת סבירות גבוהה יותר. בנוסף, הם פחות מסוכנים משימוש בחומרי נפץ, אשר יכולים לגרום לנזקים לא

רצויים לא.נשים שלנו .

כידוע, גם בצפון ישנה רשת תת-קרקעית של החיזבאללה. בשנת 2019 יצא לפועל מבצע מגן צפוני אשר במהלכו קבלני בטון יצקו אלפי קוב של בטון לסתימת המנהרות, כפי שפורסם בעיתונות.

במהלך זה הצליח צה"ל לבטל שנים של עבודה התקפית ומנע התקפת פתע אפשרית בצפון .

אלא שיישום באופן זהה בגזרת עזה אינו אפשרי ואינו כלכלי. אינו דומה מה שהיה בצפון, בו ניתן היה להתמקם באופן יחסית בטוח בצד הישראלי של הגבול, לעומת גזרת עזה בה מצויים אלפי פירים בלב שכונות צפופות ובשטח מסוכן ומאוים.

לכן, להבנתי, נדרש לרכז מאמץ לפיתוח חומרים ושיטות לסתימת פירים עזתיים. חומרים אלו יצטרכו להיות בעלי תכונות מכאניות מתאימות כך שפירוק שלהם ידרוש מאמצים גבוהים, הקרובים למאמצים הדורשים לבצע חפירה חדשה. בנוסף, היישום של החומרים צריך שיהיה באופן התואם את האילוצים הלוגיסטיים והמבצעיים אשר רק הצבא יכול להגדיר. ישנם מספר גורמים אשר יכולים להוביל תחרות מחקרית אשר תביא לכך שמיטב הכוחות והמוחות יפתחו פתרונות מיטביים בנושא ..

 

 

*ד"ר עמיחי מיטלמן מרצה וחוקר במחלקה להנדסה אזרחית

מהנדס אזרחי בהתמחות מיוחדת במנהרות,

התמחה בלימודים מתקדמים באוניברסיטת UBC בקנדה מטעם אגף הנדסה ובינוי במשרד הבטחון

כתבות נוספות בתחום

אנו שמחים להביא בעמוד זה מידע לתועלת הציבור. יחד עם זאת התכנים אינם מהווים עצה, המלצה או את עמדת האתר , ועל כל משתמש לבחון את המידע ולשקול איזה שימוש ראוי לעשות בו, רשימה זו אינה ממצה ואינה תחליף לייעוץ משפטי. אין באמור לגרוע מהאמור בתקנון האתר, לרבות בנוגע להגבלת אחריות. מערכת פורטל סייפטי נט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים וידיעות מהארץ ומהעולם בפורטל המון אינפורמציה בתחום הבטיחות בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest
WhatsApp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בוא נשמור על קשר!

נשמח לעדכן אותך בחדשות ובהצעות האחרונות שלנו 😎

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.