ארגוני החברה האזרחית בתחום הטכנולוגיה וזכויות האזרח מזהירים במכתב דחוף למשרד האוצר:
"סכנה לפגיעה קשה בפרטיות ובהגנה על המידע של אזרחי ישראל – יש לעצור את התיקון לחוק התקשורת הדיגיטלית שנכלל בחוק ההסדרים "
אזהרה מפני פגיעה חמורה בפרטיות של אזרחי ישראל במסגרת תיקון לחוק התקשורת הדיגיטלית שנכלל בחוק ההסדרים. בצעד נדיר, שורה ארוכה של ארגוני חברה אזרחית ובהם איגוד האינטרנט הישראלי, פרטיות ישראל, הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר באוניברסיטת חיפה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, האגודה לזכויות האזרח והקליניקה לזכויות אדם בינ"ל באוניברסיטה העברית – פנו הבוקר במכתב דחוף לשר האוצר, אביגדור ליברמן, המתריע כנגד הסדרים דיגיטליים אותם מבקשת לקדם המדינה בנסגרת חוק ההסדרים שיובא בקרוב לאישורה של הכנסת.
הפנייה המשותפת מפרטת כי עיקר הסכנה מצויה בנוסח התיקון לחוק התקשורת הדיגיטלית שנכלל בחוק ההסדרים. החקיקה המוצעת בעניין זה מבקשת להוסיף על המידע האישי אותו אוסף ושומר מרשם האוכלוסין גם מידע אודות "המען הדיגיטלי" (כתובת דואר אלקטרוני ומספר טלפון נייד) של כל תושב מעל גיל 16. כלומר, הרחבת היקפו של מרשם האוכלוסין כך שיכלול את פרטי המען הדיגיטלי של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל, והיכולת לשלוח כברירת מחדל מסרים רשמיים דיגיטליים, אלא אם האדם הודיע במפורש כי אינו מעוניין בקבלת מסרים דיגיטליים מרשות ציבורית (וגם אז יכולים לשלוח לו מסרים בחירום או אחת לשנה).
ארגוני החברה האזרחית החתומים על המכתב לשר האוצר (עם העתק, בין השאר, לשרי המשפטים והתקשורת) מציינים כי מהסדרים אלו זה עולות סכנות הן בהיבטים של שליטה ובחירה של אזרחים על השימוש במידע על אודותיהם ושמירה על פרטיותם והן בהיבטים של ההגנה על המידע והשמירה שלא ייעשה בו שימוש על ידי אחרים. זאת, בנוסף להעמקת פערים חברתיים קיימים בחברה האזרחית בעקבות המעבר לדיוור דיגיטלי כברירת מחדל, כאשר הנתונים העדכניים מלמדים כי היקף השימוש בדואר אלקטרוני בקרב האוכלוסייה הערבית, החרדית ואזרחים החרדים הוא נמוך מאוד. ארגוני החברה האזרחית קוראים להוציא ממסגרת חוק ההסדרים, שלא מאפשר דיון ציבורי או פרלמנטרי בפגיעתם של ההסדרים המוצעים בפרטיות, בזכות להליך הוגן ובהגנת הסייבר של תושבי ישראל ואזרחיה, ולהעבירו לדיון רגיל בכנסת.
"אנו קוראים לנבחרי הציבור שלא לקדם את חוק התקשורת הדיגיטלית במסגרת חוק ההסדרים ולהורות על שינויו (באמצעות דיון ציבורי ופרלמנטרי) כך שהחוק יבטיח את העקרונות הבאים: (1) שליטה של אזרחי ישראל על המידע ויכולת לבחור האם ברצונם להעביר את פרטי הדואר האלקטרוני ולא רק לאסור על קבלת המסרים הרשמיים בו. בהינתן שכתובת זו משמשת כ"מפתח" כניסה לאתרים אחרים נוספים בהם יש מידע פרטי אישי ורגיל (בריאות, פיננסים וביטוח וכו'). (2) הגבלה משמעותית של היכולת של גופים מדינתיים להצליב את המידע עם מאגרים אחרים ברשותם ו/או להעביר את המידע לגורמים אחרים, גורמי מדינה או פרטיים (לרבות לחברות גבייה פרטיות); (3) הטלת אחריות ברורה לניהול סיכוני הסייבר של מערך הדיוור לאזרח ולתושב על גוף ממשלתי, וקביעת ברירת מחדל לפיה המסרים הדיגיטליים לא יכללו מידע רגיש אלא רק קישור לקריאת המסר המלא במערכות הגוף הציבורי, לאחר הזדהות אקטיבית של הנמען. לבסוף, יש לקיים דיון מעמיק במשמעות הראייתית של העברת מסרים רשמיים באופן דיגיטלי לאור הזכות החוקתית להליך הוגן (אובדן הודעות דואר אלקטרוני למשל), בשים לב לכך שמדובר בערוץ תקשורת בו שולטת המדינה, והגעת המידע לאזרח ולתושב נעשה באמצעות חברות פרטיות בעלות יכולת לשלוט בהעברת המידע ובתוכנו", כתבו ראשי הארגונים לשר האוצר.
עוד מציינים ארגוני החברה האזרחית במכתבם המשותף כי נוסף על חוק תקשורת דיגיטלית, טיוטת חוק ההסדרים כוללת נושאים נוספים בעלי השלכות על הפרטיות והגנת הסייבר של הציבור, כגון שימוש בטכנולוגיות פרטיות-מסחריות לניטור מיקום המשתמש לצורך תחבורה ציבורית והרחבת השימוש בארנקים ואמצעי תשלום דיגיטליים בתחום הפיננסים. עם זאת, למרות שיוזמות אלו מחייבות הסדרים סטטוטוריים להבטחת הפרטיות ואבטחת הסייבר של הציבור שיידרש לשימוש בטכנולוגיות פרטיות אלו, טיוטת חוק ההסדרים כפי שפורסמה אינה כוללת הסדרים אלו.
בשים לב לכך שאין דחיפות מיוחדת או נחיצות כלכלית–משקית בהעברה מיידית של הסדרים טכנולוגיים–מורכבים אלו, קוראים ארגוני החברה האזרחית ל לנבחרי הציבור שלא לקדמם במסגרת חוק ההסדרים ללא דיון ציבורי ופרלמנטרי ממצה.
