חוק הגנת הסביבה מפני קרינה מייננת של המשרד להגנת הסביבה אושר

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את חוק הגנת הסביבה מפני קרינה מייננת של המשרד להגנת הסביבה

סטליאן גלברג, ראש אגף מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה: "החוק מייצר הסדר עדכני ומפחית את הנטל הרגולטורי, ותורם רבות בפיקוח על הקרינה המייננת בישראל. המשרד להגנת הסביבה ימשיך לקדם תרבות של בטיחות קרינה בקרב כל המשתמשים בחומרים רדיואקטיביים, מתקני רנטגן ומאיצים, במטרה לשמור על בריאות הציבור"

ועדת שרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') את הצעת החוק הגנת הסביבה מפני קרינה מייננת של המשרד להגנת הסביבה. מטרת החוק היא להבטיח הגנה נאותה על הסביבה ועל הציבור מפני קרינה מייננת. על מנת למנוע ולצמצם נזקים סביבתיים ובריאותיים הנגרמים מתוספת חשיפה לקרינה מייננת, קובע החוק חובות רישוי, וכן הגבלות ותנאים על פעולות ושירותים הניתנים בתחום הקרינה המייננת.

קרינה מייננת עלולה לפגוע בתאים חיים בגוף האדם ולגרום לתחלואה ולמוות, והיא מהווה גורם מסרטן ודאי. עם זאת, למקורות הקרינה שימושים מועילים ואף חיוניים ברפואה, בתעשייה ובחקלאות. על מנת לאפשר שימושים מוצדקים אלה, תוך מזעור הסיכונים מהם, נקבעו על ידי גופים בינלאומיים כללים לבטיחות בקרינה, אשר על בסיסם נכתב החוק.

בישראל, כמו בשאר העולם, קיימים מקורות קרינה מלאכותיים מסוגים רבים ושונים, כגון מתקני שיקוף שמבוססים על קרינת רנטגן, מכשירי מדידה המשמשים לבדיקות צפיפות ולחות קרקע, אשר מכילים חומר רדיואקטיבי מסוג מסיום ועוד. מקורות הקרינה המייננת מהווים מקור סיכון גבוה לציבור ולסביבה. לפיכך, יש הכרח לקבוע תנאים להסדרה ולפיקוח על כלל הפעולות המבוצעות בהם, בהתאם לסטנדרטים מקובלים של בטיחות, שיבטיחו יכולת לשלוט בסיכונים, למנוע תאונות ולהגיב במהירות וביעילות במצבי חירום.

כיום, ניתנים היתרים שונים לגבי פעולות ושירותים בקרינה מייננת מכוח תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש"ם-1980. תקנות אלה הותקנו מכוח חקיקה לשעת חירום, כך שתוקפן מותנה בהכרזה על מצב חירום בישראל. חוק הגנת הסביבה מפני קרינה מייננת שאושר היום על ידי ועדת השרים לחקיקה, יביא לניתוק של ההוראות העוסקות בהסדרת העיסוק בקרינה מייננת ממצב החירום ותגשים את מדיניות הממשלה בנושא.

כיום, מפקח המשרד להגנת הסביבה, מכוח תקנות הרוקחים, על כ-260 היתרים, הכוללים כ-2,400 מתקנים המכילים חומרים רדיואקטיביים, וכן כ-470 היתרים נוספים, הכוללים כ-2100 מתקני רנטגן ומאיצי חלקיקים. בנוסף, ניתנו מכוח תקנות הרוקחים כ-40 היתרים למתן שירותים של הובלת חומרים רדיואקטיביים ומדידת ריכוזי גז ראדון.

החוק מציע הסדר חדש ועדכני, הממשיך את ההסדרים הקיימים לפי תקנות הרוקחים, כאשר השינוי העיקרי הוא בהפחתה משמעותית של הנטל הרגולטורי הקיים –  מעתה רישיונות יינתנו לתקופה של חמש שנים, לעומת היתרים לשנה אחת על פי תקנות הרוקחים. בכך עולה החוק המוצע בקנה אחד עם החלטת הממשלה 2118 מיום 22 באוקטובר 2014 בעניין טיוב הנטל הרגולטורי.

הרחבה – עיקרי החוק:

• תנאי רישוי וכשירות – החוק יקבע חובת רישוי לסוגי פעולות הכרוכות בקרינה ולסוגי שירותים הכרוכים בקרינה. דרישת הרישוי מחויבת לצורך הסדרת הפעילות בקרינה מייננת ולשם קיום פיקוח ראוי על מי שפועל או נותן שירות בתחום זה. מדובר בפעולות ובשירותים ייחודיים שיש בהם רמת סיכון גבוהה במיוחד לסביבה, ולכן כל פעולה בקרינה מייננת נדרשת ברישוי ובפיקוח, ולא ניתן לאפשר לאדם שאינו בעל הכשרה מתאימה לעסוק בקרינה.

• הליך הרישוי – על מבצע פעולות הכרוכות בקרינה לתת הגנה מיטבית מקרינה (אופטימיזציה), באמצעות נקיטת אמצעים מקובלים בהתחשב בעלויות ובתועלות. לצורך מתן הרישיון, הממונה בודק כי האמצעים המוצעים על ידי המבקש תואמים את הסטנדרטים המקובלים לגבי הפחתת מנות הקרינה, עליהם עלולים להיות חשופים אנשים שאינם עובדים או מטופלים בקרינה, לערך המזערי האפשרי בהתחשב בעלויות ובתועלות. תוקף הרשיונות, כאמור, יעמוד על חמש שנים.

• חובות העוסקים בקרינה מייננת – בעלי הרישיונות והאחראים על בטיחות קרינה נדרשים להשתתף בהשתלמויות ייעודיות, לצורך שמירה על כשירותם המקצועית. גם כיום נדרשים בעלי היתרים מכוח תקנות הרוקחים ואחראי בטיחות קרינה המועסקים על ידם להשתתף בהשתלמויות מעין אלה, על מנת להבטיח כי יהיו בעלי ידע מקצועי מעודכן למניעת סיכוני הקרינה המייננת בפעילותם.

• אמצעי פיקוח, אכיפה ועונשין – כמקובל בחקיקה הסביבתית, יקבעו אמצעי אכיפה מנהליים ופליליים המותאמים לנושאים המוסדרים בחוק. על פי החוק, בסמכות הממונה במשרד להגנת הסביבה להוציא צו מינהלי, במקרה של חשש לחשיפה של הציבור או הסביבה לקרינה בנסיבות בהן למבצע פעולה או לנותן השירות אין רישיון לכך, או שהפעולה או השירות הם בניגוד לתנאי הרישיון, או במקרה של חשש לפגיעה ממשית בבריאות הציבור בשל ביצוע פעולה הכרוכה בקרינה או מתן שירות. כמו כן, החוק יקבע כי במדרג ענישה גבוה העונש המרבי יעמוד על שנתיים מאסר או קנס בסך 452,000 שקלים.