ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול (א') את הצעת החוק של המשרד להגנת הסביבה להסדרת העיסוק בקרינה מייננת; החוק יקבע את הליכי מתן רישיונות לעיסוק בקרינה ואת אופן הפיקוח והאכיפה של המשרד, במטרה לשמור על הסביבה והציבור מפני קרינה מייננת
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "השימוש בחומרים רדיואקטיביים חיוני לרפואה, לתעשייה ולכלכלה, ועלינו לשמור ולפקח על מקורות הקרינה ועל העוסקים בחומרים אלו, כדי לשמור על בריאות הציבור והסביבה. קרינה מייננת היא גורם מסרטן ומסוכן, ויש למנוע ולצמצם את הנזקים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים מחשיפה לקרינה זו. הצעת החוק של המשרד עתידה לייעל ולשפר את הפיקוח על העוסקים בקרינה מייננת"
מנהל אגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, פרופ' סטליאן גלברג: "המשרד להגנת הסביבה פועל לקידום תרבות של בטיחות קרינה בקרב המשתמשים בחומרים רדיואקטיביים במטרה לשמור על בריאות הציבור והסביבה. החוק ייצר הסדר עדכני ויפחית את הנטל הרגולטורי, לצד אפשרות לפיקוח צמוד ויעיל על עיסוק במקורות קרינה מייננת"
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול (א') את הצעת החוק של המשרד להגנת הסביבה להסדרת העיסוק בקרינה מייננת, שמטרתה לשמור על בריאות הציבור והסביבה מפני קרינה מייננת. החוק קובע חובות רישוי, הגבלות ותנאים על פעולות ושירותים הניתנים בנושא הקרינה המייננת.
קרינה מייננת היא גורם מסרטן ודאי, מסוגלת לפגוע בתאים חיים בגוף האדם ולגרום לתחלואה. עם זאת, למקורות הקרינה שימושים מועילים וחיוניים ברפואה, בתעשייה ובחקלאות. כדי לאפשר שימושים מוצדקים אלה, תוך מזעור הסיכונים, נקבעו כללים לבטיחות קרינה ועל בסיסם נכתב החוק.
בישראל, כמו בשאר העולם, קיימים מקורות קרינה מלאכותיים מסוגים רבים ושונים, כגון מתקני שיקוף שמבוססים על קרינת רנטגן ומכשירי מדידה המשמשים לבדיקות צפיפות ולחות קרקע, אשר מכילים בין היתר חומרים רדיואקטיביים.
כיום, ניתנים היתרים לעיסוק בקרינה מייננת מכוח תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש"ם-1980. תקנות אלה הותקנו מכוח חקיקה לשעת חירום, מתוקף חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. לפיכך, תוקפן של תקנות אלה מותנה בהכרזה על מצב חירום במדינת ישראל. הצעת החוק הסדרת העיסוק בקרינה מייננת שהוגשה לוועדת השרים לחקיקה יביא לעיגון ההוראות להסדרת העיסוק בקרינה מייננת ללא תלות וקשר במצבי חירום.
המשרד להגנת הסביבה מפקח מכוח תקנות הרוקחים על כ-260 מוסדות, הכוללים כ-2,400 מתקנים המכילים חומרים רדיואקטיביים, ועל כ-400 מוסדות נוספים, הכוללים כ-2,000 מתקני רנטגן ומאיצי חלקיקים. בנוסף, ניתנו מכוח תקנות הרוקחים כ-40 היתרים למתן שירותים של הובלת חומרים רדיואקטיביים ומדידת ריכוזי גז ראדון.
החוק המוצע קובע חובת רישוי לעיסוק במקורות קרינה מייננת. דרישת הרישוי מחויבת לצורך מעקב אחרי מקורות קרינה מייננת ולשם קיום פיקוח ראוי על מי שפועל או נותן שירות בתחום זה. מדובר בעיסוק הדורש ידע וניסיון ייחודיים ולא ניתן לאפשר לאדם שאינו בעל הכשרה מתאימה לעסוק במקורות קרינה מייננת. בנוסף, בעלי הרישיונות והאחראים על בטיחות קרינה ידרשו להשתתף בהשתלמויות ייעודיות, לצורך שמירה על כשירותם המקצועית.
החוק מציע הסדר חדש ועדכני הממשיך את ההסדרים הקיימים לפי תקנות הרוקחים. השינוי העיקרי הוא בהפחתה משמעותית של הנטל הרגולטורי הקיים. מעתה, רישיונות יינתנו לתקופה של חמש שנים, לעומת היתרים לשנה אחת על פי תקנות הרוקחים. בכך עולה החוק המוצע בקנה אחד עם החלטת הממשלה 2118 מיום 22 באוקטובר 2014 בעניין טיוב הנטל הרגולטורי.
הרחבה על עיקרי החוק:
הליך הרישוי – על מבצע פעולות הכרוכות בקרינה לתת הגנה מיטבית מקרינה (אופטימיזציה), באמצעות נקיטת אמצעים מקובלים בהתחשב בעלויות ובתועלות. לצורך מתן הרישיון, הממונה בודק את דוח הבטיחות ודוח הערכת מנות הקרינה שהגיש המבקש, ועליו לוודא כי האמצעים המוצעים על ידי המבקש תואמים את הסטנדרטים המקובלים לגבי הפחתת מנות הקרינה לערך המזערי האפשרי בהתחשב בעלויות ובתועלות.
חובות העוסקים בקרינה מייננת – בעלי הרישיונות והאחראים על בטיחות קרינה נדרשים להשתתף בהשתלמויות ייעודיות, לצורך שמירה על כשירותם המקצועית. גם כיום נדרשים בעלי היתרים מכוח תקנות הרוקחים ואחראי בטיחות קרינה המועסקים על ידם להשתתף בהשתלמויות מעין אלה, על מנת להבטיח כי יהיו בעלי ידע מקצועי מעודכן למניעת סיכוני הקרינה המייננת בפעילותם.
תנאי רישוי וכשירות – נוסף על הקיים היום במסגרת תקנות הרוקחים, החוק יוסיף חובת רישוי גם לגבי שירות ייעוץ להפחתת ריכוזי גז ראדון במבנים וביצוע עבודות להפחתת ריכוזי ראדון.
אמצעי אכיפה, פיקוח ועונשין – כמקובל בחקיקה הסביבתית, החוק יקבע אמצעי אכיפה מנהליים ופליליים המותאמים לנושאים המוסדרים בחוק המוצע. במקרה של חשש לחשיפה של הציבור או הסביבה לקרינה בנסיבות בהן למבצע פעולה או לנותן השירות אין רישיון לכך, או שהפעולה או השירות הם בניגוד לתנאי הרישיון, או במקרה של חשש לפגיעה ממשית בבריאות הציבור בשל ביצוע פעולה הכרוכה בקרינה או מתן שירות, הממונה במשרד להגנת הסביבה יוכל להוציא צו מנהלי לטיפול מיידי ויעיל בנושא. בנוסף, במידה והעבירה תיחשב במדרג הענישה הגבוה יקבע החוק את הענישה וסכומי הקנס האפשריים לאכיפה יעילה.