מאת: דני קרוננברג *
לאחרונה פרסמתי סדרת מאמרים ובה חשפתי מחדלים שונים לגבי הטיפול בנושא בטיחות בנפיצים. אחד הנושאים שחזרו ועלו במאמרים אלו היה הזנחת הנושא על ידי מינהל הבטיחות במשרד העבודה, חוסר מעש ואי-עשיה של צעדים חיוניים לצורך שיפור המצב. קיוויתי בכל ליבי, שמשרד העבודה יפנים את הביקורת ויפעל על מנת לתקן את הטעון תיקון. הייתי שמח לשבח את משרד העבודה, אם הוא היה נוקט צעדים לשיפור המצב.
כעת, כאשר משרד העבודה סוף סוף נקט צעד כלשהו, התברר שמדובר בצעד תמוה וחסר היגיון, כי משמעות הצעד הזה הינו הכרזה במשתמע שנושא הבטיחות בעבודה עם נפיצים מיותר וכלל אינו חשוב, ולכן אין צורך לטפל בו.
בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות) נקבע:
- ישנה חובת קיום "אישור כשירות" תקף לאדם, העוסק בתפקיד "ממונה על הבטיחות".
- בעל "אישור כשירות" חייב להשתתף מדי שנה בשמונה ימי השתלמויות לפחות לקידום הידע בנושאי בטיחות וגיהות בעבודתו, במסגרות שיאשר מפקח העבודה הראשי, ולדווח על כך מדי שנה למפקח העבודה הראשי.
- מפקח העבודה הראשי רשאי לבטל את תעודת הכשירות או להתלותה, אם בעל "אישור כשירות" לא השתתף בהשתלמויות כאמור.
במינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית קיים "נוהל הכרה בימי השתלמות" לגבי השתלמויות, שנועדו לקידום הידע בנושאי בטיחות וגיהות הקשורים לעבודתו של "ממונה על הבטיחות" ושמירה על הכשירות לביצוע תפקיד של "ממונה על בטיחות". על פי הנוהל מפקח העבודה הראשי ידון בבקשה לאישור הכרה בהשתלמויות, שיכללו נושאים עיונים או מעשיים הקשורים לבטיחות ובריאות תעסוקתית בעבודתו של הממונה על הבטיחות. הנוהל מפרט נושאי בטיחות ובריאות תעסוקתית בחלוקה לפי נושאים ("אשכולות"). אחד ה"אשכולות" הוא "חומרים מסוכנים וחומרי נפץ".
בתאריך 1.7.20 מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית פרסם עדכון (מהדורה 3) לנוהל הכרה בימי השתלמות, מבלי שניתנה אפשרות להערות הציבור עליו. במסגרת השינויים שנערכו בעדכון זה, הוסר הנושא "בטיחות בעבודה עם חומרי נפץ" למרות שבעבר נערכו קורסים בנושא זה.
יש לציין כי נוהל הכרה בימי השתלמות משקף את המדיניות של מינהל הבטיחות לגבי נושאים חשובים שיש לתת עליהם את הדגש.
לא יכול לבוא חולק על כך שיש לשפר את נושא ההדרכה לגבי בטיחות בנושא חומרי נפץ במקומות עבודה שבהם חומרי נפץ הינם אחד מגורמי הסיכון העיקריים, ובכללם גם מפעלי התעשייה הביטחונית המתקדמת שיש במדינת ישראל.
ברור שטעויות, תקלות בטיחותיות ותאונות עלולות להתרחש ושבעקבותיהן חייבים להפיק לקחים, לתקן טעויות, לחדד נהלים, וחשוב מכל: ללמוד וללמד אחרים, על מנת שהם ידעו להיזהר ולא לחזור על אותן טעויות.
אני חייב להודות שנואשתי מלהבין מדוע מינהל הבטיחות סבור שנושא "בטיחות בעבודה עם חומרי נפץ" הינו מיותר, ומדוע הוא ביטל את ההכרה בקורסים בנושא חשוב זה.
תפקידו של שר בממשלה דומה למנכ"ל של חברת ענק. לעיתים תחת מוטת השליטה שלו מצויים אלפי אנשים בעלי תחומי התמחות שונים, ולעיתים השר כלל אינו מכיר תחומי התמחות אלו. תפקידו של השר הינו להתוות את המדיניות שברצונו לקדם, ולוודא שכלל המחלקות בארגון שעליו הוא מופקד, מתנהלות היטב.
ואולם אם השר רואה, שאחת המחלקות כושלת פעם אחר פעם וגורמת סיכון בלתי קביל, חובה עליו לערוך בירור מקיף ולפעול על מנת לתקן את המצב. אם לדעתו של השר לא ניתן לתקן את המצב על ידי תהליך של שיפור מתמיד, לא מן הנמנע שיש להסיק מסקנות אישיות נגד בעלי התפקידים הגורמים לבעיה, ולהביא אנשי מקצוע שיש להם את היכולת המקצועית, כושר ההנהגה והחזון על מנת להציל את המצב.
אני סבור כי חובה על שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים החדש – ח"כ איציק שמולי, לערוך ברור מקיף לגבי הטיפול בתחום הנפיצים על ידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית. הוא אינו יכול להמשיך ולנהוג כבת יענה ולטמון את ראשו בחול כאשר הוא יודע על חומרת המצב. גם אם חלק מהפקידים הבכירים במינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית עלולים לחוש אי נעימות מ"בדק בית", אני סבור כי אין מנוס מביצוע בדיקה מעמיקה ומקבלת החלטות אמיצות !
מעבר לכך אני סבור, כי במסגרת התווית מדיניות בטיחות בעבודה עם נפיצים בישראל, טוב יעשה שר העבודה אם יקבע שנושא "בטיחות בעבודה עם חומרי נפץ" הינו נושא בעל חשיבות, שברצונו לקדם, על כל המשתמע מכך לגבי אישור קורסים בנושא, מה עוד שאין לכך השפעות כלשהן על תקציב המדינה.
אם השר לא יעשה זאת, המסקנה הבלתי נמנעת תהיה שגם שר העבודה סבור שנושא "בטיחות בעבודה עם חומרי נפץ" הינו מיותר ואינו גורם סיכונים משמעותיים.
מאת: דני קרוננברג *
——————————————————————————
* המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר האיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".
* המאמר פורסם לראשונה ב"ישראל דיפנס".
