מציינים עשור ליישום מדיניות מרחקי הפרדה של המשרד להגנת הסביבה: עשרות אלפי אנשים יצאו מטווחי סיכון חמורים; כ-350 מפעלי חומרים מסוכנים, הנחשבים לבעלי הסיכון המשמעותי ביותר, מיישמים את המדיניות ועומדים בקריטריונים
יבגני סופר, מנהל תחום ניהול סיכונים במשרד להגנת הסביבה: "בסיכומו של עשור ליישום המדיניות של המשרד, כ-350 מפעלים הציגו עמידה במדיניות ולא יוצרים סיכון בלתי קביל לסביבה. כתוצאה מכך, עשרות אלפי אנשים יצאו מטווח סיכון חמור מאירועי חומרים מסוכנים. המשרד ממשיך לפעול מול מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים, לשמירה על הסביבה ושלום הציבור"
רומי אבן דנן, אשר שימשה עד לאחרונה כמנהלת אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה: "מדיניות מרחקי הפרדה של המשרד להגנת הסביבה מיושמת מזה כעשור. מדיניות זו הגדירה, לראשונה בישראל, אמות מידה ברורות ואחידות למהות סיכון קביל לאוכלוסייה, כתוצאה מפעילות תעשייתית בחומרים מסוכנים ואומדן מרחק ההפרדה הנדרש בין עיסוק בחומרים מסוכנים לאוכלוסייה. מדיניות מרחקי הפרדה מתמקדת במפעלים שמהם יש סיכון משמעותי מחומרים מסוכנים העשוי לצאת מגדר המפעל. קביעת מרחקי ההפרדה נעשית לצורך הגנה על בריאות הציבור ועל הסביבה מאירועי חומרים מסוכנים בשגרה, תוך התחשבות בצורכי הפיתוח וניסיון למזער את המגבלות על שימושי קרקע בהינתן משאבי קרקע מוגבלים"
לדוח המלא: https://did.li/55AlC
מדיניות מרחקי הפרדה של המשרד להגנת הסביבה מיושמת מזה כעשור. מדיניות זו הגדירה לראשונה בישראל אמות מידה ברורות ואחידות באשר לסיכון קביל לאוכלוסייה, כתוצאה מפעילות תעשייתית בחומרים מסוכנים. המדיניות חלה על מקורות סיכון העושים שימוש בכמויות גדולות של חומרים מסוכנים, רעילים או דליקים, אשר פוטנציאל הסיכון מהם לאוכלוסייה משמעותי, כפי שמוגדר במדיניות.
המדיניות הוחלה על כ-350 מפעלים העוסקים בחומרים מסוכנים הנדרשים בהיתר רעלים, לפי הקריטריונים שהוגדרו בהתאם לחומרים מסוכנים וכמויות. נכון להיום, כל המפעלים שהוכנסו למדיניות עומדים בקריטריון הקבילות שהוגדר, פרט ל-1% הנמצאים בתהליכי עבודה מתקדמים לעמידה במדיניות. מפעלים אלו נמצאים במעקב ומטופלים על ידי המשרד להגנת הסביבה, עד לסיום התהליך.
בדוח אשר נערך עבור המשרד להגנת הסביבה, בסיוע חברת הייעוץ DHV MED, יש אומדנים לתועלות יישום המדיניות ואומדנים לעלויות שלה. בדוח נאמדו תועלות משמעותיות ביותר ליישום המדיניות. בהתאם לבדיקה המדגמית אשר בוצעה במהלך הכנת דוח המדיניות הביאה להוצאה של כ-27,600 איש מטווחי הסיכון ל- PAC3.
בעקבות שינוי תהליכים, הקטנת כמויות חומרים ואמצעים שמפעלים התקינו והפעילו להפחתת הסיכונים, אוכלוסייה זו הוצאה מחשיפה לסכנת תמותה, שאליה היו חשופים לפני המדיניות, לפי התרחישים שהוגדרו במדיניות. בנוסף, כ-737,000 איש יצאו באופן דומה מסיכון ל-PAC2, המתייחס לסיכון להשפעות בריאותיות חמורות.
נוסף על כך, צומצמו כ-880,000 דונם של שטחים שהוסרו מהם מגבלות מחומרים מסוכנים שהיו מתקבלות באופן תיאורטי לו המפעלים לא היו מצמצמים את הסיכון מפעילותם. שטחים אלו כוללים, בין היתר, שטחים באזורים עם עומס תעשייתי גבוה, כדוגמת מפרץ חיפה ואשדוד. חשוב לציין, כי תועלות משמעותיות אלו התקבלו תוך התמקדות ב-350 מקורות סיכון המשמעותיים ביותר שזוהו על ידי המשרד.
בצד הכלכלי, נמצא כי עלות המפעלים ליישום המדיניות הסתכמה בכ-70 מיליון שקל, כאשר עיקר העלות כרוכה בהתקנת אמצעים ובטכניקות שיושמו לצורך הפחתת הסיכון. כ-8% בלבד מעלויות אלו הן העלויות הכרוכות בהכנת סקרי מרחקי הפרדה.
המשרד להגנת הסביבה פועל וממשיך לפעול להפחתת סיכוני חומרים מסוכנים במפעלים בהתאם למדיניות הנהוגה באירופה ובמדינות ה-OECD, לרבות הכלת מדיניות ניהול סיכונים על המפעלים, הכוללת ניתוח מעמיק של תהליכי הייצור, ניתוחי תרחישים, תוכניות לגישור פערים ועוד. הכלת מדיניות זו תאפשר מעקב טוב יותר ורגולציה בטוחה יותר בתחום ההגנה על הציבור והסביבה מאירועי חומרים מסוכנים.
