יו"ר ועדת הכלכלה מרגי סיכם דיון על שיטת הניקוד על עבירות תנועה בביקורת על היעדר אישור תקציב: "זה נושא שצריך לטפל בו, רק שלמעלה בגנון יפסיקו לריב כדי שיהיה לנו אופק שירות ארוך"
מנהל אגף הרישוי על שיטת הניקוד: יש ירידה של 11% בתאונות עם פצועים קשה לאחר ביצוע אמצעי תיקון; מרכז המחקר והמידע של הכנסת: מחקר של הטכניון על השיטה לא הגיע לתוצאה חד משמעית; בעקבות הדברים דרש היו"ר מרגי נתונים והצעות להתאמת השיטה למציאות כיום;
בתחילת הדיון טען ח"כ טופורובסקי: "שרת התחבורה מונעת ממני לעשות את תפקידי ולא מאפשרת לאנשי המשרד להיפגש איתי"; היו"ר מרגי הציע לח"כ טופורובסקי לפנות למנכ"ל המשרד ולכתב אותו – ואמר כי יסייע לו בעבודה מול המשרד
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, בחנה היום את שיטת הניקוד לעבירות תנועה, שנועדה להרתיע נהגים מפני ביצוע עבירות ולאפשר את איתור הנהגים העבריינים הכבדים ולטפל בהם. הטיפול נעשה באמצעות של קורסי ריענון ועד לשלילת רישיון ל-9 חודשים, המחייבת את הנהגים העבריינים לעבור מחדש מבחן תיאוריה ומבחן נהיגה מעשי. היו"ר מרגי אמר כי המטרה היא המלחמה בתאונות הדרכים, אך מפעם לפעם יש לבחון אם השיטה משיגה את יעדה.
ח"כ בועז טופורובסקי, שמלווה מקרוב את כל העיסוק בהגברת הבטיחות בדרכים, מתח ביקורת ישירה על שרת התחבורה, ח"כ מירי רגב, ואמר כי היא מונעת ממנו לעשות את תפקידו. "מאז שרגב נכנסה לתפקיד הפסיק שיתוף הפעולה של משרד התחבורה איתי, בוטלו לי פגישות וסיורים מאחר ואנשי המקצוע לא מקבלים את אישור השרה להיפגש איתי", אמר. באשר לשיטת הניקוד הוסיף טופורובסקי כי טרם הוכח שהיא מונעת תאונות דרכים, והציע קורסים מותאמים לפי עבירות שביצע הנהג. היו"ר מרגי התייחס לדברים ואמר כי לפי הוראות נציבות שירות המדינה שר לא יכול לתת הנחיות לעובדי משרד. הוא הציע לח"כ טופורובסקי לכתב אותו לפניות למשרד התחבורה, ואמר כי יסייע לו בעבודה מול המשרד.
נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אסנת אלגום מזרחי, סקרה את הנושא ואמרה כי מחקר שביצע הטכניון, אודות יעילות השיטה, לא הגיע לתוצאה חד משמעית. "נמצא אפקט לקורסים ופסילת רישיון בטווח קצר, אבל הוצעו שינויים בכל הקונספט הזה שנקרא שיטת הניקוד. כשהשיטה לא מגובה באכיפה של עבירות חמורות לא משיגים הרבה. האכיפה חייבת לבוא יחד עם השינויים וההסברה והפרסום לציבור", אמרה.
מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה, אפי רוזן, אמר כי "המחקר כן מצא מובהקות, אמנם לא מדעית אבל בתאונות עם הרוגים יש ירידה של אחוז ובתאונות שם פצועים קשה ישנה ירידה של 11 אחוזים – וזה דרמטי". רוזן הוסיף כי הייתה הצעה של המשרד להעלות נקודות על עבירות מסוכנות ולהפחית נקודות על עבירות אחרות, אך ועדת הכלכלה החליטה בעבר לאשר רק החמרה ולא הקלה.
ראש מדור תעבורה באגף התנועה במשטרה, סגן-ניצב מאיר בן גל, אמר כי השיטה זה אמצעי תיקון למי שמבצע עבירות רבות. הוא הוסיף כי ברכב כבד יש הצלחה של השיטה, ואמר כי בעבר בעלי חברות תובלה עודדו נהגים לעלות על הכביש עם משקל יתר ושילמו קנסות, בעוד שכיום המעסיק לא יכול לקחת על עצמו את הנקודות וזה מונע מנהגים לעבור על החוק.
מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רחלי טבת ויזל, אמרה כי מאז תחילת השנה נהרגו 164 איש בדרכים, 31 בני אדם פחות מהתקופה המקבילה אשתקד. היא הוסיפה כי צריך לאפשר גמישות בשינוי ועדכון השיטה אחת תשנה או שנתיים, בהתאם לעבירות מסכנות החיים של אותה תקופה, כמו למשל פגיעה בהולכי רגל. טבת ויזל אף ציינה כי בעוד שנהגים מהחברה הערבית מעורבים בתאונות הרבה יותר מחלקם באוכלוסייה, דווקא נהגי אוטובוס מהחברה הערבית מעורבים פחות בתאונות מאשר נהגי אוטובוס מהחברה היהודית והכללית.
נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד יוסי יעקובי, אמר כי השיטה אנכרוניסטית, לא מתאימה לימנו וגורמת לחוסר אמון של הציבור וצריך להתאים אותה לעבירות הנכונות.
ח"כ יבגני סובה אמר כי הנהג הנורמטיבי סובל בעוד שהעבריין מצפצף על האכיפה. לדבריו, מי שיוצא לכביש צריך לדעת מה תהייה התוצאה אם יעשה עבירה כזאת או אחרת. "השיטה גורמת לבלבול, וכמו בקורונה גם כאן הציבור לא מבין את ההנחיות", אמר.
היו"ר מרגי אמר כי יש תחושה של אגרסיביות במקום שלא נדרש, לצד רפיסות במקומות שצריך אגרסיביות. הוא ביקש לשקול לשלוח סמס לנהגים מיד לאחר שנתפסו על הנקודות שצברו. בסיכום דבריו התייחס היו"ר מרגי למצב הפוליטי בשל היעדר הסכמה על התקציב ואמר: "אין ספק שזה נושא שנצטרך לטפל בו, רק שלמעלה יפסיקו לריב כדי שיהיה לנו אופק שירות ארוך".
עוד הוא הוסיף, כי "הוועדה ממליצה למשרד התחבורה לבחון מחדש את האפקטיביות של שיטת הניקוד, ודורשת מהמשרד לבחון, יחד עם המשטרה, את גובה הקנסות לסוגי העבירות ואת גובה הניקוד לכל עבירה. זאת לפי פילוח לנהגים מקצועיים, צעירים ואחרים, ולעשות מעת לעת שינויים בתקנות, כדי להתאימן למצב בשטח. הוועדה דורשת ממשרד התחבורה להביא לציבור מידע על השיטה, ולהעביר לכל אחד מהנהגים, באמצעים טכנולוגיים, את מספר הנקודות שצבר, לבטח לקראת קורס נהיגה מונעת או שלילת רישיון".
היו"ר מרגי אף ביקש מלשכת עורכי הדין להעביר לוועדה בכתב, עד סוף אוגוסט, את עמדתה והצעותיה לתיקונים. מאגף הרישוי במשרד התחבורה התבקש גם הוא להעביר לוועדה הצעות לתיקון השיטה, והתאמתה לנעשה בשטח כיום. עוד דרש היו"ר מרגי כי אגף התנועה נעביר לוועדה נתונים על האכיפה שביצע משנת 2017 ואילך, בפילוח לעבירות.
מסמך זה נכתב לבקשת ועדת הכלכלה של הכנסת לקראת דיון בנושא שיטת הניקוד לעבירות
תנועה, והוא מהווה מסמך עדכון למסמך אחר קודם שנכתב בנושא בשנת 2015.
במסמך מוצג רקע על שיטת הניקוד הקיימת ומטרותיה ומוצגים נתונים בנוגע להפעלת השיטה בשנים
האחרונות בישראל. בהמשך יוצגו עיקרי ממצאי דוח מסכם שהוכן על ידי המכון לחקר התחבורה
בטכניון בנושא הערכת יעילות שיטת הניקוד בישראל ואיתור דרכים לשיפורה. לבסוף יוצגו מספר
נקודות לדיון ולבחינה עתידית
לדוח המלא
