האסבסט של השכן מסוכן יותר

ביוני 2019 בוצעו ברחוב דיזינגוף בתל אביב עבודות הריסה במבנה ששימש את המשטרה ושהכיל חלקי אסבסט. מיקומו של המבנה – בצמוד לאשכול גני ילדים – וההתראה הקצרה שניתנה טרם ההריסה – 48 שעות – יצרו חששות ותחושת חוסר אונים בקרב ההורים של הילדים הלומדים בגן אל מול הרשויות, זאת משום שטיפול לא-נכון באסבסט עלול לגרום למחלות קשות כמו סרטן הריאות, מזותליומה ואסבסטוזיס.

"יומיים לפני הריסת המבנה תלו לנו את המודעה בכניסה לבניין והודיעו לנו על יציאה לפעולה", מספרת קרן גרף, תושבת תל אביב-יפו אמא לשני בנים באשכול ונציגת ועד ההורים. "הופתענו לגלות שהמודעה נותנת לנו התראה של 48 שעות להתארגן. שני המבנים – המבנה של האשכול והמבנה של המשטרה – צמודים אחד לשני, במרחק של שלושה מטרים בערך. הבעיה היתה שהמבנה שלנו אכלס במהלך היום מאות ילדים, זמן קצר לפני היציאה לחופש. לא הבנו למה לא חיכו שהילדים יצאו לחופש, עניין של שבועיים המתנה, והתחילו את הפירוק אחר-כך".

בתגובה להודעה, הורי הילדים התאגדו ויצאו בקול זעקה. הם קיימו ישיבת חירום אליה הגיע נציג של הקבלן ונציג של העירייה שפיקח על התהליך. "הקבלן אמר שיש לו צו הריסה ושקיבל את כל האישורים מהעירייה. כלומר ברגע שיש לו את כל האישורים גם צו מניעה מבית המשפט לא היה עוזר", אומרת גרף. "מבחינה חוקית הוא פעל לפי החוק אבל זה היה מחטף, הוא עשה לנו את זה מתחת לאף, עם 48 שעות בלבד של התראה, בלי שתהיה לנו איזושהי אפשרות לתגובה. המזל שלנו זה שבאמת בסוף הכול התנהל כמו שצריך, אבל אלה דברים שיודעים רק בדיעבד. אנחנו עשינו את המקסימום מאבק שיכלנו לעשות במינימום זמן שהיה לנו כדי שזה יקרה בדרך הכי סבירה שיכולה להיות. היום אנחנו יודעים למה הוא כל כך מיהר להרוס את השטח – משום שעכשיו השטח משמש כחניון באחד מהמקומות המבוקשים בעיר".

200 אלף שקל קנס או עונש מאסר

החוק הישראלי למניעת מפגעי אסבסט (משנת 2011) אוסר על שימוש חדש, הפקה, ייצור ושיווק באסבסט ומוצריו, ודורש סילוק הדרגתי וכולל של אסבסט פריך במבנים ציבוריים ובתעשייה עד 2021. בהתאם לכתוב בחוק, פינוי גגות אסבסט ששטחם עולה על 50 מ"ר מחייב קבלת היתר לפינוי אסבסט על ידי קבלן אסבסט שקיבל הרשאה מהמשרד להגנת הסביבה. העובר על החוק צפוי לעמוד לדין ועשוי לקבל קנס כספי של עד 200 אלף שקלים או עונש מאסר.

לאסבסט תכונות מעולות שהפכו אותו לפופולארי (בעיקר בענף הבנייה), ביניהן: עמידות לאש, בידוד תרמי, עמידות בעומסים מכאניים ועמידות לאורך זמן. להערכת המשרד להגנת הסביבה, קיימים ברחבי ישראל למעלה מ-85 מיליון מ"ר של מוצרי אסבסט צמנט (בעיקר גגות). מהמשרד להגנת הסביבה נמסר גם ש"לא קיים מיפוי ארצי של מבנים אלה אך חלק מהרשויות המקומיות ביצעו מיפוי של מבני ציבור עם אסבסט שבבעלותן – מוסדות חינוך, תרבות, בתי כנסת, וכו' וניתן לפנות לרשות כדי לקבל מיפוי חלקי זה".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר ש"הרשות לאיכות הסביבה של עיריית תל אביב-יפו ביצעה את הסקר המקיף ביותר בארץ שכלל יותר מ-1,000 מבני ציבור – בתי ספר, גני ילדים, מקלטים עירוניים, מוסדות קהילה נוער וספורט, מבני תרבות ומבני ציבור המשמשים את יחידות העירייה השונות. במסגרת הסקר אותרו והוסרו אלפי מ"ר אסבסט על כל מופעיו השונים. על כך קיבלה העירייה ציון לשבח מטעם אגף לאסבסט ואבק מזיק של המשרד להגנת הסביבה".

צורתו הנפוצה ביותר של האסבסט (שם לקבוצת מינרלים בעלי סיבים שמקורם במחצבים שונים בעולם), הוא האסבסט-צמנט. מוצר זה משמש בעיקר לבניית גגות, לוחות שטוחים או גליים המשמשים במבני חקלאות, תעשייה ומגורים. לפי האגודה למלחמה בסרטן: "מוצרי אסבסט צמנט אלה מותרים לשימוש ולפי המידע הקיים אינם מהווים סכנה לבריאות כל עוד הנם במצב תקין ואין מבצעים בהם עבודות ניסור, קידוח, ליטוש, וכל עבודה הגורמת להתפוררות החומר ולפיזורו באוויר".

הגורם העיקרי למזותליומה

באופן כללי, כל המחלות הקשורות לאסבסט, נגרמות בעקבות חשיפה ממושכת לאותם סיבים. מאפיין עיקרי הוא תקופת ה"דגירה" הארוכה עד לפרוץ המחלה  (בין 25 ל-30 שנה), והסיכון לחלות במחלות השונות בעקבות החשיפה עומד ביחס ישר למשך ולרמת החשיפה לחומר – ככל שיש יותר חשיפה, כך הסיכוי לחלות עולה. כאמור, המחלות העיקריות שנגרמות בעקבות חשיפה הן: סרטן הריאות, מזותליומה ואסבסטוזיס. השתיים הראשונות הינן מחלות ממאירות והאחרונה, אסבסטוזיס, היא מחלה כרונית ריאתית שנגרמת אך ורק בעקבות שאיפת סיבי אסבסט, ובעקבותיה מתפתחת רקמה צלקתית בתוך הריאה – מה שגורם לפגיעה חמורה בתפקודי הריאות והלב לאורך זמן.

לפי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), אסבסט הוא הגורם העיקרי למזותליומה, סוג נדיר של סרטן ממאיר כאשר כ-80 אחוז מהמקרים של מזותליומה נגרמים כתוצאה מחשיפה לאסבסט.

דחיות ומריחות זמן

"צריך להפריד בין אסבסט במצבו המוגמר – בצורה זו אין סכנה בריאותית,"  מסביר פרופ' חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה "לבין אסבסט במצב ההכנה שלו או במצב שביר או במצב פריך. במצבים אלו, הסיבים מתפזרים באוויר ועלולים להוות סכנה בריאותית. לכן, כאשר מפנים אסבסט יש לבצע זאת בצורה נכונה ולפנות לגורם שאמון על הטיפול בכך- אם לרשות המקומית ואם למשרד להגנת הסביבה"

למרות הנאמר בתקנות, בעיריית תל אביב-יפו, גם פירוק מבני אסבסט בשטח הקטן מ-50 מ"ר מחייב העסקת קבלן אסבסט מורשה. לכן, הופתע רועי, תושב שכונת רמת ישראל במזרח תל אביב-יפו, כאשר הבחין בפסולת מפירוק גג האסבסט של שכנו מושלכת בחצר, ללא פיקוח. "בסוף ספטמבר הבחנתי שבאחד הבתים הסמוכים אלינו החלו בעבודות שיפוץ", מספר רועי, "לא נתלו שלטים שמזהירים את השכנים מהעבודות, זאת למרות שהעבודות כללו גם פירוק של גג האסבסט בבית. ראיתי בחצר פיסות של אסבסט שבור ומשום שאני יודע שמדובר בחומר מסוכן לבריאות ניסיתי לדבר עם הפועלים ועם מנהל העבודה במקום כדי שיפסיקו לפרק את האסבסט, אבל לשווא. מיד הגשתי דיווח באפליקציה של עיריית תל אביב, התקשרתי לפיקוח העירוני וגם לגורם המתאים במשרד להגנת הסביבה, אבל חוץ מפקח אחד של העירייה שהגיע בערב ושכלל לא היה מודע לכך שאסור לפרק אסבסט ללא רישיון מיוחד, לא קיבלתי שום מענה ועזרה, רק דחיות ומריחות זמן. האסבסט היה מונח שם עוד כמה ימים עד שנגמרו עבודות השיפוץ".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר ש"מחלקת פיקוח על הבנייה אחראית לטיפול באסבסט הנמצא בשטח פרטי במבנה בחלקי מבנה, או בחצר הבית… למחלקה יש סמכות לעצור עבודות שמבוצעות ללא היתר המשרד להגנת הסביבה ובניגוד להנחיות המשרד לטיפול במפגע אסבסט במבנים… במקרה של פירוק אסבסט ללא היתר, יידרש הצגת היתר והפסקת העבודה עד לקבלת היתר כנדרש. במקרה של חוסר היענות של הגורם, הטיפול יועבר למשרד להגנת הסביבה".

"מדובר בשכונת מגורים צפופה, אבל גם אחרי שהעירייה והמשרד להגנת הסביבה ידעו שמתבצעות שם עבודות מסוכנות לא נעשה דבר כדי להזהיר את השכנים", מוסיף רועי.

"כמומחה בבריאות הציבור, אני מסתכל על סיפור האסבסט הזה כשם שאני מסתכל על שכן מעשן", אומר פרופ' לוין. "בשנים האחרונות היו תביעות של אזרחים על שכנים שעישנו בבניין משותף והרעלים של העשן חדרו לבית שכניהם. מצד אחד, לכאורה לכל אחד יש את הזכות לעשות מה שהוא רוצה לעשות בביתו, אך מהצד השני, אסור לאדם לנקוט בפעולה שפוגעת בזכות של שכנו לבריאות. לכן ראוי למצוא את הדרך להבטיח שאדם לא יפגע בשכנו, כפי שנקבע לדוגמה בתחום מפגעי רעש. כך גם עם אסבסט, אסור לבן אדם לקחת על חשבונו את סיכון הבריאות של שכנו, ולשם כך חוקקו התקנות על שימוש באסבסט. זכותו של כל אדם שלא להיחשף לסכנה בריאותית, לכן חייב האזרח לטפל בצורה ראויה באסבסט, כדי ששכנו לא ייחשף לסיבי אסבסט ובריאותו תיפגע או תהיה בסיכון".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בנוגע לפינוי האסבסט הלא-חוקי בדרך השלום ש"התקבלה פניה במוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה. המשרד העביר את הפניה לטיפול הרשות לאיכות הסביבה בעירייה שאמונה על טיפול במפגעים מסוג זה בשטח העיר. על פי המידע שנמסר למשרד, פקח מטעם העירייה הגיע למקום ודרש ממפעילי האתר לסלק את המפגע, לפי החוק, בתוך שבעה ימים. בביקורת חוזרת של הפיקוח שנערכה כשבוע לאחר מכן נמצא שהאסבסט פונה".

מעיריית תל אביב נמסר: "העירייה מחויבת למתן מענה מהיר ככל הניתן לכל הנוגע לטיפול במפגעי אסבסט על פי נוהל האסבסט העירוני וכל פניה בנושא מקבלת מענה באופן מידי על פי דחיפות. במקרה המדובר, הטיפול הועבר לאגף הפיקוח והועברה דרישה לתושב לפינוי האסבסט תוך שבוע".

"אני מתקשה להבין את ההיגיון של הרשויות במקרה הזה", אומר רועי. "מה בעצם המסר שקיבל הקבלן החאפר שעשה את העבודה הזאת? שהוא יכול לסכן את הבריאות של כל השכנים בלי לקבל קנס, כל עוד יפנה תוך שבוע את האסבסט. מה הם חושבים שהוא התכוון לעשות עם האסבסט בזמן הזה? לאן בדיוק הוא פינה אותו? ומי פיקח על הדרך שבה הוא עשה את זה? מכאן הוא בטח המשיך לבית הבא שהוא משפץ ופירק שם עוד גג אסבסט בלי להודיע לאף אחד וכך לסכן את כל מי שבסביבה. לפקחים יש הרבה כלים לאכוף ולקנוס, אבל אם הם לא ישתמשו בהם, שום דבר חיובי לא יקרה. מדובר במחדל רציני, בעניין של חיים ומוות ולכן התגובה הרפה הזאת מדאיגה אותי מאוד. אני בטוח שאם הייתי מדווח על איזו מכונית שתופסת מקום חנייה של אוטו-תל, למשל, הפקחים היו מתאמצים יותר כדי לקנוס את בעל הרכב ולטפל ב"מפגע' הזה".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "על פי החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011, נתונות לגורמי המשרד להגנת הסביבה סמכויות פיקוח ואכיפה שונות ברמה המנהלית והפלילית גם יחד. במסגרת משאבי המשרד מבוצעות פעולות פיקוח ואכיפה רבות ובהן חקירות פליליות של המשטרה הירוקה והטלת עיצומים כספיים בסכומים משמעותיים כלפי גורמים רבים".

"המשרד מפרסם לציבור הנחיות בעניין אסבסט בהיבטים שונים באתר האינטרנט, ובמתן מענה לפניות ציבור רבות בכל הערוצים. פעולות האכיפה מתקיימות גם כלפי גורמים פרטיים שביצעו עבירות לפי החוק, וגם כלפי גורמים מוסדיים גדולים. בשנים האחרונות הוטלו עיצומים כספיים בסכום מצטבר של כמה מיליוני שקלים".

"ראש רשות מקומית מוסמך לתת צו מינהלי בעניין אסבסט במקרים בהם קיים מפגע אסבסט בתחום הרשות או חשש ממשי להתהוות מפגע, על יסוד חוות דעת של סוקר אסבסט. חלק מעובדי הרשויות המקומיות הוכשרו כסוקרי אסבסט ויש להם את הידע הנדרש לטיפול מיידי במפגעי אסבסט בכלל ולפעולה בעת פינוי אסבסט לא-חוקי בפרט".

"המשרד להגנת הסביבה זמין בכל עת באמצעות מוקד סביבה (*6911) להנחיה מקצועית נוספת ולמענה על שאלות ככל שנדרש לגורמים ברשות המקומית".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "עיריית תל אביב-יפו פועלת במלוא הרצינות בכל הנוגע למקרים בהם נמצא אסבסט במבנים ברחבי העיר, ואף ערכה את הסקר המקיף ביותר בארץ לאיתור אסבסט במבנים ציבוריים וגיבשה נוהל מסודר לפינוי מפגעים אלה".

"חוק האסבסט נאכף מכוח חוק האסבסט על ידי המשרד להגנת הסביבה מחוז תל אביב".

"הרשות לאיכות הסביבה מעבירה פרטים, דגימות, חוות דעת, תמונות וכד' לגורמי האכיפה במחוז במקרים בהם התקיימה עבירה על חוק האסבסט בעיר. ניתן לפנות למשרד להגנת הסביבה לקבלת נתונים אודות אכיפה המבוצעת במחוז ת"א".

"כל עבודת אסבסט כרוכה בקבלת היתר לפינוי אסבסט הניתן על ידי המשרד להגנת הסביבה. ההיתר ניתן בכפוף למתן תוכניות מפורטות ע"י קבלנים מורשים בלבד. בעת ביצוע עבודות אסבסט הקבלן מחויב בפרסום ויידוע הציבור זאת ע"פ התנאים המפורטים בהיתר הספציפי שניתן לו לביצוע העבודה. בתום העבודות על הקבלן להציג את היתר ההטמנה לכמות ומופע האסבסט מהכתובת ממנה פורק האסבסט".