לפי נתוני משרד הבריאות, מתחילת השנה נפטר אדם אחד מהמחלה ונדבק אדם נוסף שנמצא במצב קשה ומאושפז בבית חולים.
המשרד להגנת הסביבה דרש מעיריית אילת ומהמועצה האזורית אילות לבצע ניטור, ובמידת הצורך לבצע הדברה מיידית
ד"ר אורן שטח כתבי, האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות: מאחר ולא קיים חיסון נגד קדחת מערב הנילוס, עם תחילת תקופת שיא פעילות הנגיף בארץ, בין אמצע אוגוסט לאמצע אוקטובר, מומלץ לנקוט משנה זהירות על מנת להימנע מעקיצת יתושים"
ד"ר גל זגרון, מנהלת אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה: "זו הפעם הראשונה השנה שמצאנו יתושים נגועים בישראל. היתושים נלכדו באזור השבר הסורי-אפריקאי, שהוא נתיב נדידת ציפורים, וידוע כאזור אנדמי לקדחת מערב הנילוס. מעגל העברת קדחת מערב הנילוס מצריך שיתופי פעולה של בריאות, חקלאות וסביבה. באזור אילת והערבה חשוב שהציבור יגלה ערנות וינקוט בכל האמצעים לטיפול במפגעי יתושים ובמקורות מים עומדים. מפגעי יתושים מתפתחים כשהטמפרטורות גבוהות, בתוך מים עומדים. אירועים כאלו יעלו בשכיחותם בשנים הקרובות עם החרפת משבר האקלים, ואנחנו קוראים לרשויות וליישובים לטפל בדחיפות במקומות שבהם מתגלים מפגעי יתושים"
כבכל עונה, המשרד להגנת הסביבה מנטר ולוכד יתושים. היתושים הבוגרים מזוהים ונבדקים במעבדות משרד הבריאות. בלכידות שבוצעו בסוף יולי בסמוך למטעי תמרים באילות, בגרופית ובמעבר הגבול יצחק רבין (מעבר אילת עקבה) נמצאו יתושים נגועים בנגיף. המשרד להגנת הסביבה התריע בפני הרשויות המקומיות שבהן נמצאו היתושים הנגועים, והורה על הגברת הניטורים באזור הנגוע ובמידת הצורך על ביצוע פעולות מניעה והדברה באופן מיידי.
קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) היא מחלה שמקורה בבעלי חיים ומועברת גם לאדם. היא נגרמת על-ידי נגיף המצוי בעיקר בעופות, ומועברת לבני אדם ולבעלי חיים שונים באמצעות עקיצת יתושים שניזונים מעופות נגועים. תקופת הדגירה של המחלה מרגע העקיצה ועד להתפתחות סימני המחלה, נמשכת כ-5 עד 21 ימים, והמחלה נמשכת לרוב בין 3-6 ימים. במרבית המקרים מדובר במחלה קלה, דמוית שפעת אשר חולפת מאליה, שמאופיינת בחום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים. סיבוכים נדירים אפשריים הם דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח, ולעיתים נדירות מסתיימת המחלה במוות.
במשרד להגנת הסביבה מדגישים, כי על הרשויות המקומיות מוטלת האחריות לטיפול במפגעי היתושים. בנוסף, כדאי לדעת כי ניתן באמצעים פשוטים יחסית לפעול להפחתת כמות היתושים כגון ייבוש מקורות מים בחצרות, בגגות ובמקלטים. כמו-כן מומלץ להתגונן מעקיצות יתושים על-ידי התקנת רשתות בחלונות הבית ומריחת תכשירים דוחי יתושים במידת הצורך.
על מנת להימנע מעקיצות ומפגעי יתושים, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה ממליצים לציבור לצמצם מקורות מים עומדים העלולים להוות בתי גידול ליתושים, ובכלל זה:
- לאתר, לסלק, לנקב או להפוך כל מכל העלול לצבור מים כגון צמיגים ישנים, דליים, וחביות.
- למנוע הצטברות מים בתחתיות של עציצים ואדניות.
- לרוקן או להחליף מים לפחות פעם בשבוע במכלים כגון אגרטלי פרחים, וכלי שתייה לחיות מחמד.
- לכסות בריכות שחייה.
- לדאוג לנוכחות דגים בבריכות נוי.
- לנקות ולרוקן מרזבים.
- להשקיע מאמץ בחיפוש מקורות מים עומדים נסתרים בסבך הצמחייה, במרתפים ובגגות ולסלק מהסביבה חפצים ישנים שאין בהם שימוש ויכולים לצבור בתוכם מים.
- יש לנקוט באמצעי התגוננות מעקיצות יתושים:
- להשתמש בתכשירים דוחי חרקים על הגוף וכן בחדרי המגורים.
- להקטין את שטחי העור החשופים לעקיצות על-ידי לבוש ארוך ובהיר.
- להפעיל מאווררים בתוך הבית וכאשר יושבים מחוץ לבית.
- להתקין רשתות על חלונות ופתחים.
חשוב ליידע את הרשות המקומית על קיום פריצות ביוב, מים עומדים ומפגעי יתושים בשטחים ציבוריים, על מנת שיוכלו לפעול לסילוקם.
למידע נוסף באתר משרד הבריאות: https://www.gov.il/he/Departments/Guides/disease-west-nile-fever?chapterIndex=4
ובאתר המשרד להגנת הסביבה: https://www.gov.il/he/departments/guides/mosquitoes
