הסכמים בילטרליים נחתמים בין מדינות, ששולחות כוח עבודה למדינות אחרות, וההסכמים אמורים להגן על העובדים ובאמצעותם יכולות המדינות לפתור בעיות בנושאים שונים ובהתאם לחוקים מבוססים שסוכמו מראש. המנגנון שאושר למשרד החקלאות מאפשר להתיר כניסה מיידית של 5,000 עובדים זרים במסגרת מסלול חדש: הסכמים בין חברות כוח אדם בארץ לבין חברות כוח אדם פרטיות בחו"ל, ללא פיקוח של מדינת המוצא של העובדים. כעת מבקשים בענף הבנייה להשתמש גם באפשרות זו.
בדיון שנערך בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בשיתוף עם הוועדה לעובדים זרים, אמר יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר, כי "לא ייתכן שמשרד הפנים יעכב דיון בממשלה בהצעת המחליטים שמשרד השיכון הכין להבאת עובדים זרים לבנייה. אנחנו חייבים לחשוב כרגע מחוץ לקופסה".
מנכ"ל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים, אייל סיסו, אמר בדיון: "3,784 עובדי בנייה שאינם פלסטינים יצאו מהמדינה מאז תחילת המלחמה, בנוסף לא נכנסים 20 אלף עובדים פלסטינים. הבנו כבר ביום השני למלחמה שאנחנו בבעיה. אנחנו עובדים בדרכים בלתי קונבנציונלית ובזהירות המתבקשת. אם לא נעבוד בזהירות נוצף בעובדים שלא יבואו לעבוד, אלא ירצו להשתקע".
בסוף השבוע שעבר הושג סיכום בין ח"כ אשר לשר הפנים, משה ארבל, לגבי הצעת המחליטים, והיא תדון, כאמור, בשבוע הבא בישיבת הממשלה. בסביבת משרד הפנים אמרו שהמתווה יקודם באופן זמני, מבלי לפגוע בהסכמים הבילטרליים ותוך שמירה על זכויות העובדים הזרים.
בתחילת החודש שלח שר השיכון גולדקנופף מכתב בהול לראש הממשלה בנימין נתניהו, השר ארבל ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ`, ובו קרא להם לפעול לקידום הצעת המחליטים בנוגע להאצת הקליטה של עובדים זרים בענף הבנייה בתקופת המלחמה, בדומה להצעת החלטה שהוגשה על ידי שר הפנים בנושא חקלאות ואושרה על ידי הממשלה.
הצעת ההחלטה הוגשה לממשלה בסוף אוקטובר ומטרתה להגדיל את מכסות העובדים הזרים באופן משמעותי. "בהתאם להחלטה, צפויים להגיע לישראל כ-8,500 עובדים זרים עד סוף שנת 2023", כתב גולדקנופף, "שאר העובדים אמורים להגיע באמצעות הרחבת הסכמים בילטרליים הקיימים היום או באמצעות חתימה על הסכמים חדשים". אלא ששר השיכון הבהיר כי "בהתאם לעדכונים שהתקבלו ממשרד החוץ, נראה כי יהיה קושי לגייס עובדים במסגרת הסכמים בילטרליים חדשים או קיימים בתקופת המלחמה עצמה".
הצעת ההחלטה מציעה כי בשל מצב החירום, תותר הבאת 20 אלף עובדים זרים שלא באמצעות ההסכמים, בדומה למנגנון שאושר למשרד החקלאות. "ככל שההחלטה לא תאושר באופן מיידי, הרי שייגרם נזק ממשי וארוך טווח לשוק הבנייה, אשר יוביל להשפעה על מחירי הדיור לאחר המלחמה, תוך השפעה דרמטית על השוק כולו ועל הריבית במשק", נכתב.
על פי נתונים של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, בישראל קיימים 11,600 אתרי בנייה וכ-168 אלף יחידות דיור הנמצאות בבנייה, לצד מיזמי תשתיות נוספים. היקף ההשקעות בענף הבנייה בישראל עמד אשתקד על 232.2 מיליארד שקלים, המהווים כ-13.6% מכלל התמ"ג. עם פרוץ המלחמה החל מחסור קיצוני בכוח אדם, ולאחר גיוס המילואים הנרחב נגרעו מהענף למעלה מ-76 אלף פועלים פלסטינים לנוכח הסגר שהוטל על רצועת עזה ואזור יהודה ושומרון.
