מאת: דני קרוננברג
בתאריך 14.3.13, סידרת פיצוצי ענק החרידה את אזור התעשייה גורן שבגליל המערבי. מקור הפיצוצים היה מחסן של זיקוקין דינור, אך הפיצוצים זרעו הרס רב בטווח של מאות מטרים מסביב למוקד הפיצוצים, וגרמו נזקי עתק למפעלים סמוכים.
בימים אלו מתנהלת תביעה משפטית שבה חברת הביטוח הראל תובעת סכום של למעלה מ- 50 מיליון שקלים, משורה של נתבעים, כשיפוי עבור תגמולי הביטוח שהיא שילמה בגין הפיצוצים באזור התעשייה גורן. בנוסף לכך, עוד מספר חברות ביטוח הגישו תביעות בגין אירוע זה, ועל כן הנזק הכלכלי הכולל שנגרם מתאונה זו עלול להתקרב לסכום של כמעט 100 מיליון שקל !
בתאריך 14.3.17, בדיוק 4 שנים לאחר תאונת הזיקוקים באזור התעשייה גורן, אירעה סידרת פיצוצי ענק במחסן זיקוקים במושב פורת שבאזור השרון. פיצוצים אלו החריבו מספר בתים והרסו כלי רכב. תאונה קטלנית זו גרמה למספר פצועים ולשני הרוגים, בשנות העשרים לחייהם, אחד מהם שבוע לפני חתונתו. תושבי האזור נאלצו להסתגר במרחבים מוגנים במשך מספר שעות, והנזק הכלכלי לשכנים של מחסן הזיקוקין היה גדול מאוד.
מתברר שבישראל היו תאונות עבודה רבות הקשורות בזיקוקין, התאונה הקשה האחרונה שבהן התרחשה באזור בקעת הירדן לפני כחצי שנה. בתאריך 6.11.19 פיצוץ גרם לפציעה, באורח בינוני עד קשה, של שני עובדים שעבדו בבונקר לאיחסון זיקוקין, ובעקבות כך הם נזקקו להליך שיקום ארוך ויקר.
במהלך חיפוש אחר תקנות הבטיחות לגבי איחסון והפעלת זיקוקין בישראל, למרבה ההפתעה התברר, שלמרות שחוק חומרי הנפץ נחקק כבר לפני כ- 66 שנים, ותקנות חומרי הנפץ (שאינן מתייחסות לזיקוקין דינור) הינן בתוקף כבר כ- 26 שנים, עד היום לא פורסמו תקנות לגבי בטיחות באיחסון ובשימוש בזיקוקין, על אף ההשלכות הבטיחותיות והביטחוניות של הנושא.
לאחר פניות לגורמים רבים, התקבל באופן בלתי רשמי, מסמך הנושא את הכותרת "נוהל בטיחות בעבודה עם זיקוקין דינור 2017" שהוכן על ידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה. למרות שכותרת המסמך היא "נוהל", בסעיף 106 בנוהל נכתב: "תחילתן של תקנות אלו הוא חודש מיום פרסומן". לא נמצא פרסום של נוהל זה או של תקנות זיקוקין כלשהן ב"רשומות" או באתר האינטרנט של מינהל הבטיחות, ולכן לא ברור כלל מהו מעמדו החוקי של מסמך זה.
מעיון בנספח למסמך זה, מפליא לגלות שמרחקי הבטיחות הנדרשים בין מחסנים שבהם מאוחסנות כמויות גדולות של זיקוקין (גם פגזי זיקוקין גדולים ומסוכנים במיוחד, המשוגרים לגובה רב) באיחסון ארוך טווח, הינם קצרים באופן מפתיע.
כך לדוגמה: טווח הביטחון הנדרש ממחסן שמאוחסנים בו 5,000 קילוגרם של זיקוקין הינו רק 50 מטר, ואילו טווח הביטחון הנדרש ממחסן שמאוחסנים בו 30,000 קילוגרם של זיקוקין הינו רק 85 מטר.
מרחקי ביטחון אלו אינם נראים סבירים, ולאחר חקירה התברר כי המשרד להגנת הסביבה הוציא דו"ח שכותרתו "תאונות זיקוקין – סיכונים ודרכי מניעה" (להלן: "דו"ח גורן"). דו"ח זה הוכן על ידי מהנדס אריק גורן, שאין חולק על כך שהינו בר סמכא ואחד המומחים המובילים בישראל בנוגע לנהלי בטיחות לגבי איחסון של חומרים נפיצים.
על פי "דו"ח גורן" מרחקי הביטחון הנדרשים בחו"ל הינם הרבה יותר גדולים. כך לדוגמה: בהולנד מרחק הביטחון הנדרש ממחסן המכיל עד 750 ק"ג זיקוקין הינו 400 מטר, וממחסן המכיל 750 – 6,000 ק"ג נדרש מרחק ביטחון של 800 מטר.
"דו"ח גורן" סוקר בהרחבה את מרחקי הביטחון הנדרשים ממחסני זיקוקין במספר מדינות ברחבי העולם, וגם אם מרחקים אלו הינם קטנים יותר ביחס למרחקי הביטחון הנדרשים בהולנד, הם גדולים בהרבה מהנדרש על ידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה.
הגוף העיקרי האחראי כיום בישראל על אַסְדָּרָה (רֶגוּלָצְיָה) של נושאים הקשורים לבטיחות זיקוקין הינו מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה.
מן הראוי כי שר העבודה והרווחה החדש – ח"כ איציק שמולי, יתקן את מחדלי העבר וינחה את עובדי משרדו להכין תקנות רשמיות המסדירות את נושאי איחסון ושימוש בזיקוקין, על מנת למנוע את התאונה הבאה.
קביעת תקנות לגבי הטיפול בזיקוקין מצריכות מומחיות וידע מקצועי המבוסס על נתונים וחישובים, וראוי שתקנות הזיקוקין תהיינה מבוססות על מיטב הידע המקצועי הקיים כיום בעולם, באופן שיבטיח את הבטיחות של כל הגורמים הקשורים לאיחסון והפעלת זיקוקין במדינת ישראל, ויבטיח גם את הבטיחות של השכנים הנמצאים בסביבת המחסנים שבהם מאוחסנים הזיקוקין.
אין זה מיותר לציין כי במקרים רבים שבהם התפוצצו מחסני זיקוקין, בארץ ובעולם, הנזק הסביבתי למבנים שהיו בשכנות למחסני הזיקוקין, והסיכון לאנשים רבים שהיו בסביבה, עלו בהרבה על הנזק שנגרם למחסני הזיקוקין שהתפוצצו ולעובדים המועטים בהם.
בגלל שהסיכונים שגורמים זיקוקין חורגים בהרבה מעבר לסביבת העבודה המידית של העובדים, ומעבר לגבולות העסק שבו הם מועסקים, תוך סיכון סביבה נרחבת, אני סבור שהבטיחות הן של חומרים נפיצים בכלל, והן של זיקוקין בפרט, צריכה להיות מטופלת באופן מערכתי ומנקודת ראות רחבה, שתתייחס לכלל הסיכונים הכרוכים בהגנת הסביבה, וכי בטיחות העובדים היא פועל יוצא של בטיחות סביבתית כוללת.
למרות שבאופן היסטורי, הסמכות לגבי אַסְדָּרָה של חומרים נפיצים הוטלה על משרד העבודה (בימים שעדיין לא הוקם המשרד להגנת הסביבה), עולה הרושם כי מינהל הבטיחות והגיהות במשרד העבודה מתקשה להתמודד עם עומס המטלות שעליו להתמודד עימן, והעיסוק בחומרים מסוכנים (ובכללם חומרים נפיצים) אינו בליבת העשייה והמומחיות שלו. תעיד על כך גם העובדה שבעקבות פנייה בזמנו לדוברת משרד העבודה, בנושא אחר הקשור לתקריות חומרים מסוכנים, היא ענתה: "הנושא בתחום הגנת הסביבה, יש לפנות אליהם".
אַסְדָּרָת הטיפול בזיקוקי לוקה בכשל מתמשך, ויש לה גם היבטים ביטחוניים, אך עד היום כנראה שאין תקנות ממשלתיות לנושא.
ומאחר ונגרמים סיכונים חמורים כתוצאה מאיחסון זיקוקין, ונגרמים נזקים כלכליים כבדים כתוצאה מתאונות זיקוקין (גם לסביבת המחסנים שבהם הם מאוחסנים), אני סבור כי יש לשקול להעביר את הובלת הטיפול בנושא למשרד להגנת הסביבה, שהוכיח פעם אחר פעם שהוא מסוגל להסדיר נושאים הקשורים לחומרים מסוכנים, לפקח עליהם, לחקור כראוי תקריות חומרים מסוכנים ולאכוף את הנדרש. הקמתה של ממשלה חדשה הינה הזדמנות טובה לביצוע העברת סמכות לטיפול בתחום חשוב זה.
מתוך ראייה רחבה, מעבר לנושא הזיקוקין, אני גם סבור שיש לבחון את חלוקת הסמכות והאחריות בין משרדי הממשלה לגבי אַסְדָּרָת כל החומרים המסוכנים העלולים לגרום סיכון בטיחותי בשטח החורג מגבולות המפעל שמשתמש בהם, ולצורך כך יש להקים ועדה שתכלול הן את נציגי משרדי הממשלה והן מומחים שהינם נציגי "אנשי שטח" מהמגזר הפרטי והציבורי.
מעבר לכך, מומלץ לאמץ את ההמלצות המפורטות ב"דו"ח גורן" על מנת לשפר את הבטיחות באיחסון ובשימוש בזיקוקין, ליישם את המלצות "ועדת אדם" לקידום הבטיחות בעבודה בישראל, ולהגביר את האכיפה בתחום זה.
——————————————————————————
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר האיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".
המחבר אינו מייצג אף אחד מהצדדים המעורבים בהליכים המשפטיים המתנהלים בעקבות תאונות הזיקוקין שהוזכרו במאמר.
המאמר פורסם לראשונה בישראל דיפנס ביולי 2020
