מסירים סיכון: המשרד להגנת הסביבה יתמוך כספית בהיקף של עד 50 מיליון שקל בהסרת אסבסט פריך ממבני ציבור, לשם עמידה בהוראות החוק הדורש הסרת האסבסט; לאור הסיכון והדחיפות אישרה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, פרסום ברשומות של מבחני התמיכה
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: "אסבסט פריך הוא חומר מסרטן ודאי לאדם. הפעלת התמיכה בהסרת אסבסט פריך ממבני ציבור, תסייע להקטין את החשיפה של הציבור למפגעי האסבסט המזיקים לבריאותם, ובכך נייצר סביבה נקייה ובריאה יותר עבור כולנו. התמיכה שלנו תעודד גם את ביצוע השלב המקדים והחשוב – ביצוע סקרים במבני ציבור לבדיקת הימצאות אסבסט פריך, שכן היום חלק ניכר מהרשויות המקומיות כלל לא יודעות על הימצאות – או אי-הימצאות – של אסבסט פריך במבנים שבתחומן"
המשרד להגנת הסביבה פרסם היום (א') ברשומות את תנאי התמיכה שבכוונתו להעמיד לבעלי מבני ציבור שבהם נמצא אסבסט פריך מותז כבידוד אקוסטי, בהתאם לנוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור. פרסום תנאי התמיכה מתאפשר לאחר שקרן הניקיון אישרה בישיבתה האחרונה הקצאה של 50 מיליון שקל מתוך תקציב גדול יותר, של 115 מיליון שקל שייעדה למטרה זו, והוא כעת מגיע לכדי מימוש.
אסבסט פריך הותז בעבר כחומר לבידוד אקוסטי במבני ציבור. האסבסט נמצא כחומר מסרטן ומסוכן ולכן, החל משנת 1984, נאסר שימוש זה במבנים. כדי לאתר מבנים שבהם הותז האסבסט ולהביא להסרתו, נקבע בחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק התשע"א-2011, כי חובה לבצע סקרים לאתר את האסבסט הפריך במבני הציבור ואם נמצא החומר המסוכן, יש להסירו בתוך עשור מכניסת החוק לתוקף – כלומר עד 4 באוגוסט 2021.
אף שהשימוש באסבסט פריך מותז לא היה נפוץ, גילוי מקומות אלה והסרת הסיכון בהקדם היא חשובה ביותר ומצילת חיים. גילוי האסבסט נעשה באמצעות סוקר אסבסט מורשה אשר הוכשר לאיתור ומיפוי הסיכון. בישראל יש כיום עשרות אלפי מבני ציבור בבעלות רשויות מקומיות, עמותות, חברות פרטיות ועוד, אשר לא בוצעו בהם סקרים לאיתור אסבסט פריך כנדרש על-פי חוק, ולא קיים מידע לגבי הימצאות (או אי-הימצאות) אסבסט פריך במבנים.
הגדרת החוק למקום ציבורי היא רחבה, וכוללת מקום המיועד לשימוש הציבור ואינו מיועד למגורים ובכלל זה: מבני חינוך, רווחה, תרבות, דת, מדע, ספורט, תרבות ופנאי מרכז קהילתי, ספרייה, גן אירועים, מסעדה או פארק ציבורי ועוד.
בשל עלויות ההסרה הגבוהות וחשיבות הסרת הסיכון, המשרד להגנת הסביבה יתמוך בבעלי מבני ציבור שבשטחם יתגלה אסבסט פריך מותז באמצעות סקר ובהתאם לתנאים שנקבעו. הפעילות הנתמכת במסגרת הקול הקורא תכלול הכנת תוכנית מקצועית לביצוע ההסרה; ביצוע ההסרה בהתאם לתוכנית; ביצוע דיגומים סביבתיים נלווים; פיקוח על העבודות ושינוע והטמנת פסולת האסבסט.
נזכיר, כי ביולי 2019 נמצא מפגע אסבסט פריך חמור במבנה הישן של מדרשיית נעם בפרדס חנה ובעקבותיו הזהיר המשרד את הציבור מכניסה למבנה ושהייה ממושכת בקרבתו. לאחר שניתן צו לבעלי המבנה, הושלמה הסרת האסבסט לפני מספר חודשים.
עוד נזכיר כי לפני שנה אישרה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, העברה של 10 מיליון שקל מתוך התקציב המיועד למטרה זו, לתמיכה בהסרת אסבסט פריך ממבני חינוך. מתקציב זה נערך בימים אלה המוסד החינוכי ליאו-בק להסרת אסבסט פריך שהותז בתקרת אחד ממבניו בשנות ה-60 של המאה הקודמת.
מבנים נוספים שיאותרו, מבני חינוך או מבנים אחרים, יוכלו ליהנות מתקציב התמיכה בקול הקורא שאושר.
הרחבה – אסבסט פריך:
האסבסט הוכח כמסרטן בבני אדם. חדירה של סיבי אסבסט למערכת הנשימה עלולה לגרום למחלות קשות שאינן ניתנות לריפוי, המופיעות תקופה ארוכה לאחר החשיפה הראשונית. יש מופעים ושימושים שונים של אסבסט ולהם רמות סיכון שונות. המסוכן ביותר הוא האסבסט הפריך, שממנו מתפזרים בקלות סיבי האסבסט ומהווים סיכון לנחשפים אליהם.
אסבסט פריך שימש כחומר בידוד תרמי בתעשייה וכחומר לבידוד אקוסטי במבני ציבור. בשל הסיכון ממנו, קבע החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק התשע"א-2011 חובה להסרה מלאה בפרק זמן של עד 10 שנים מכניסת החוק לתוקף – עד ל-4 באוגוסט 2021. על-מנת לזהות ולאתר מבנים בהם קיים סיכון זה, נקבעה בחוק חובת ביצוע סקרים במבני ציבור אשר בנייתם החלה עד סוף 1984, באמצעות סוקר בעל רישיון. במבנים שבהם נמצא אסבסט פריך נקבעו חובות תחזוקה ודיווח עד להסרתו, והמשרד מפקח באופן הדוק על יישומן, במטרה לוודא שלא קיים סיכון לציבור מהמשך השימוש בו.
עבודות הסרת האסבסט כרוכות בתנאים מחמירים של סגירת המבנה וסביבתו ואיסור כניסה לציבור הרחב: העבודות נעשות בפרקטיקה מיטבית הכוללת בניית חלל אטום ומבוצעות רק על ידי עוסקים עם רישיון מתאים; ללא יצירת סכנה לציבור. יובהר, כי במבנים שבהם טרם בוצעה ההסרה הותר להמשיך את הפעילות ללא סכנה לציבור עד למועד ההסרה הקבוע בחוק – ורק לאחר שבוצעו פעולות איטום ייחודיות המלוות בדיגום תקופתי להבטחת תקינותו והיעדר סיכון לציבור.
