רעידת אדמה היא תופעת טבע שכיחה בכדור הארץ שהקדמה האנושית לא השכילה להתמודד עמה. המבנים שבונה האדם וחוסר יכולתם להתמודד עם תנודת הקרקע ברעידה, הם אלו שהופכים תופעת טבע זו לאסון הטבע האחראי לרוב הקורבנות מאסונות טבע בעולם.
הסייסמולוגים מודדים את עוצמתה של רעידת אדמה בהתאם לסולם ריכטר. הסולם מודד את עוצמת האנרגיה של הרעידה רק במקום בו התחילה להתרחש. כל עליה בדרגה בסולם מבטאת עליה של פי 30 בכמות האנרגיה שמשתחררת במוקד. בהשוואה לרמת האנרגיה המשתחררת ברעידת אדמה במגניטודה 3, כמו זו שהתרחשה בינואר 2022 באזור בית שאן, משתחררת פי 30 יותר אנרגיה ברעידת אדמה במגניטודה 4, פי 900 יותר אנרגיה ברעידת אדמה במגניטודה 5, ופי 27,000 יותר אנרגיה ברעידה במגניטודה 6.
על אף שנהוג לתאר את הרעידה במונחי סולם ריכטר, הרי שבפועל, למעט סייסמולוגים, אין לנו עניין בעוצמת הרעידה במוקדה אלא בביטוי של הרעידה במקום בו אנו נמצאים. להמחשה: לרעידה בעוצמה של 7 בסולם ריכטר שתתרחש בטורקיה, או לרעידה בעוצמה של 8 בסולם ריכטר שתתרחש במזרח הרחוק אין כל משמעות מעשית לחיינו, על אף עוצמתה האדירה. לעומת זאת, רעידה בעוצמה יחסית חלשה הרבה יותר, שתתרחש באזור בית שאן צריכה להדיר שינה מעינינו. כדי לסבר את האוזן, רעידה בעוצמה של 5.5 בסולם ריכטר, שהיא חלשה משמעותית מרעידה בעוצמה 7, עדיין תשחרר אנרגיה שתתורגם להרס בעוצמה של כמעט פי 10,000 (!) מזו ששוחררה ברעידה באזור בית שאן בתחילת השנה. רעידה כזו תתפרס על פני שטח עצום ותגרום לנזק וכמות קורבנות במספרים בלתי נתפסים במונחים ישראליים.
עקרון יסוד הוא כי בכל מקום בו התחוללה רעידת אדמה, היא תתחולל שוב. רעידת אדמה היא תוצאה של שחרור לחצים שמופעלים על הלוחות שבקרום כדור הארץ. מקור הלחצים בטמפרטורות הגבוהות מליבת כדור הארץ וכח הכבידה המושך את הלוחות שבקרום ומחכך אותם זה בזה. הצטברות הלחץ מגיעה לנקודה בו גדול הוא מכוח החיכוך ובאותו רגע חלה תזוזה וכל האנרגיה האדירה שהצטברה באזור המגע בין הלוחות משתחררת בבת אחת, כשלוח אחד "קופץ" לעומת משנהו. הלחצים לא יפסקו לעולם. הלוחות ימשיכו להילחץ זה אל זה, ושחרור הלחץ יקרה שוב ושוב, באותם אזורים. במילים אחרות – כשסייסמולוגים אומרים כי בוודאות תתרחש בישראל רעידת אדמה חזקה, הם בסך הכל מצביעים על המחזוריות בטבע. הדבר דומה לטענה הוודאית שבחורף של השנה הבאה בישראל, ירד ברד. על סמך מה נטענת טענה זו? על סמך העובדה שבכל שנה יורד ברד בישראל, במחזוריות של טבע. אולי לא נדע בדיוק באיזה יום או באיזה אזור, אך בוודאות נדע שבשנה הבאה ירד ברד.
התבוננות בהתפלגות קצב התרחשותן של רעידות האדמה לאורך קטע השבר הסורי-אפריקאי מראה שרעידות אדמה במגניטודה 6 ומעלה מתרחשות בקטע שבין דרום לבנון ודרום ים המלח בממוצע פעם ב – 80 שנים. על בסיס מידע זה, ובידיעה שרעידת האדמה האחרונה (מגניטודה 6.2) התרחשה ביולי 1927 כשמוקדה היה באזור צפון ים המלח, הרי שקיים סיכוי גבוה מאד שבטווח השנים הקרובות תתרחש שוב רעידת אדמה חזקה בעוצמה שבין 6-7 בסולם ריכטר במקום כלשהו בין דרום הלבנון לדרום ים המלח. לזאת יש להוסיף בחשבון את הסיכונים הסייסמיים להם חשופים אזורים גדולים בישראל בשל העתק הכרמל (שבר יגור), או איומים מהעתקים קיימים ממערב לישראל.
המשמעות של עובדות הטבע המדעיות הללו צריכה להיות ברורה לכל אחד מאיתנו ולא רק לסייסמולוגים או למספר מצומצם של אנשי מדע. רעידת אדמה חזקה וקטלנית בישראל היא לא שאלה של "אם" אלא רק שאלה של "מתי". ובזמן כלשהו בטווח השנים הקרובות, תתרחש רעידת אדמה בעוצמת אנרגיה הגבוהה פי עשרות אלפים מכל רעידת אדמה קטנה שכל אחד מאיתנו נחשף אליה בישראל. למרבה הצער, תהיה זו רעידת אדמה שנזקיה יהיו דומים לאלו שראינו בסיקורי חדשות בטלוויזיה מאזורי אסון מרוחקים מעולמנו. המשמעות המיידית בחיי אדם היא בלתי נתפסת. חלק מאיתנו זוכרים את רעידת האדמה החזקה שתקפה את טורקיה בשנת 1999 וקטלה תוך דקות למעלה מ 17,000 איש. תרחיש לרעידה חזקה עשרות אלפי הרוגים בישראל ומאות אלפי נפגעים הוא תרחיש ריאלי, והדרך היחידה להקטין את כמות הנפגעים היא בהיערכות בשני תחומים: תחום הבניה ותחום ההתרעה.
בעת רעידת אדמה משתחררים מממוקד הרעידה 4 סוגי גלים. הגל הראשון (גל P), נע בקרקע במהירות גבוהה, אינו מורגש ואינו מסב נזק כלשהו. אחריו נעים גלים שניונים (S) וגלי שטח (L, R) כשהאחרונים מסבים את עיקר הנזק למבנה.
מערכות התרעה איכותיות מכילות חיישנים שיכולים לגלות את הגל הראשון. התרעת רעידת אדמה ממערכת התרעה המותקנת באתר היא אם כך התרעה על התקרבותה של רעידה בעלת סיכון פוטנציאלי למקום בו מותקנת המערכת. מערכת התרעה איכותית, הפועלת באופן אוטונומי עצמאי (מכאן שמה – מערכת התרעה מקומית), יודעת להפריד את כל התנודות והרעשים שעל הספקטרום מ"חתימת" הרעידה המתקרבת למקום.
מונחי זמן ההתרעה מגילוי ה – P ועד לשיא התנודה במקום המסב את הנזק (Peak Ground Acceleration) הם עד עשרות שניות. זמן ההתרעה תלוי בעוצמת הרעידה והמרחק, ובתגובת הקרקע במקום. במונחים כלליים – ככל שהקרקע עליה בנוי המבנה היא "קשה" יותר, כך סופגת הקרקע חלק גדול יותר של התנודה, ועוצמתה המקסימלית של התנודה במקום פוחתת. ככל שהקרקע "רכה" יותר, קיים סיכוי להגברת התנודה. תגובת הקרקע באתר היא הסיבה לכך שלעיתים אנו רואים תמונות מאזורים שנפגעו ברעידה ובשורת מבנים סמוכים ניתן להבחין בנזק שונה, לעיתים באופן קיצוני, בין בניינים, על אף שרחוקים הם ממוקד הרעידה מרחק זהה.
מטבע הדברים, אפשר רק לתחום את זמן ההתרעה בתרחישי הגיאולוגיה הישראלית בטווח של עד עשרות שניות ולא ניתן להעריך מראש באופן מדויק מה יהא זמן התרעה במקום מסוים. זאת בשל כך שכמות התרחישים למוקד הרעידה, עוצמתה ותגובת האתר היא עצומה.
יחד עם זאת, להערכת או ניחוש זמן ההתרעה המדויק מראש אין כל חשיבות, מעבר לעובדה שאינם ברי תוחלת. זאת בשל כך שתפקידה היחיד של התרעה הוא התנעה מיידית של תרגולת התגוננות, ועיקרון תרגולת ההתגוננות זהה בכל מתקן, בכל אתר ובכל זמן והוא אדיש לשאלת פרק הזמן המדויק. העיקרון הוא תנועה רציפה משניה לשניה מאזורים פחות בטוחים במבנה (ויש כאלה) לאזורים יותר בטוחים במבנה (ויש כאלה), עד לשטחים פתוחים, והוא שריר ותקף בכל פרק זמן, משניות בודדות ועד עשרות שניות.
כל בעל מקצוע בתחום יכול להעיד שבכל מבנה יש אזורים פחות עמידים לתנודות הרעידה (למשל מעטפת) לעומת אזורים עמידים יותר (למשל אזורי הליבה, חדרי מדרגות וכיוצא באלו). המשמעות היא שתנועה מיידית עם קבלת התרעה מוקדמת שתספק עשרים, שלושים או ארבעים שניות עד לשיא הטלטול, שינוצלו למעבר מאזורי מעטפת לאזורי ליבה בתנועה ליציאה לפתחים יכולה להיות זו שתציל את חיי רוב השוהים במקום. היזכרו בתמונת החילוץ של שירן פרנקו, ישראלית שנלכדה באותה רעידת אדמה קטלנית בטורקיה במקום בטוח יותר בתוך המבנה, ושרדה כחמישה ימים עד לחילוצה.
עקרון התנועה הרציפה משניה לשניה למקום בטוח ביותר עד היציאה לשטחים פתוחים הוא עקרון שניתן ליישום ויציל חיים בכל מקום. על מנת שתרגולת זו תתבצע, עלינו להצטייד במערכת התרעה איכותית, המספקת התרעה כירורגית על רעידת אדמה בעלת סיכון פוטנציאלי המתקרבת אלינו. מערכות ההתרעה של EQI ("כחול לבן" במיטבו), מותקנות באתרים רבים בישראל, ביניהם אתרים בעלי רגישות כגון בית הנשיא, משרדי ממשלה כגון משרד רוה"מ ומשרד האוצר, קריות הממשלה, רכבת ישראל, הבורסה לני"ע, מפעלים ביטחוניים רגישים של רפא"ל ואחרים, ומפעלי תעשיה כגון פריגו כימאגיס, חיפה כימיקלים לשעבר, בתי הזיקוק, ברום, דשנים, מתקנים מסווגים ועוד רבים.
מאת : יובל אלעני, מנכ"ל אי.קיו.איי התרעה בע"מ
להרחבה בנושא ראו סיכוני רעידת אדמה במדינת ישראל – ד"ר אבי שפירא
https://www.gov.il/he/Departments/General/earthquake-risks-in-the-state-of-israel-dr-avi-shapira
