סוכות באות והולכות, אבל יש מבנים שנדמה כאילו ימשיכו להבנות לנצח: מיזמי תמ"א 38, שהופכים את הרחובות שלנו לאתרי בנייה. מחקר ישראלי חדש התעלם מהרעש, ובדק היבט אחר של המצב: כיצד פוגע המיזם שמשנה את ערי ישראל בגינות ובפארקים שצמודים לבתים שלנו?
"תמ"א 38" – שתי מילים שהפכו למעין שם-קוד לתיאור ערי ישראל במאה ה-21. בשני העשורים האחרונים כמעט שאי אפשר למצוא רחוב או שכונה ללא אתרי בנייה פעילים, מנופים או פיגומים בכל פינה, ועבור רבים מאיתנו רעש משאיות ומקדחים הוא עניין שבשגרה. לצד המיזם, גם סתם שיפוצים "רגילים" או עבודות תשתית מציפים את הרחובות, שבהם לעיתים נדרשים הולכי הרגל לזגזג בין המדרכות. אבל חוץ מרעש או חוסר נוחות, לתנופת הבנייה המסיבית שמאפיינת את רחובות ישראל יש השלכות סביבתיות מובהקות: אובדן השטחים הירוקים והפתוחים בחצרות ומסביב לבניינים.
ישראל היא מדינה קטנה, ונוסף לגודלה הצנוע, היא גם אחת הצפופות בעולם. בשל כך, אותם השטחים נושאים על שטחם אחריות רבה: הם תורמים לתושבים מבחינה כלכלית, תשתיתית, חברתית ואפילו בריאותית – ולכן פגיעה בהם היא בעייתית ואף מזיקה.
מחקר ישראלי חדש שהתפרסם בכתב העת "אקולוגיה וסביבה" בדק מה הן ההשפעות של תמ״א 38, תוכנית הבנייה שהפכה מוכרת בכל בית בישראל, על השטחים הפתוחים בערים הגדולות, והעלה מסקנה עגומה: התמ"א הנפוצה גורמת לצמצום של עד כשליש מהשטחים הירוקים בשכונות. במילים אחרות: חנייה חדשה – יש; העץ שסוכך על הבית – אל תבנו על זה.
למה תמ"א
תוכנית המתאר הארצית (תמ"א) לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה, שידועה בשם תמ״א 38, אושרה על ידי המדינה בתחילת 2005. בעוד שמטרתה המקורית של תמ"א 38 הייתה חיזוק מבנים – במרוצת השנים התמריץ העיקרי לשיפוץ התמקד בהענקת זכויות בנייה לקבלנים, ובאפשרות לבנות תוספות לבניין: קומות, חניות ומעליות.
התמ"א הנפוצה גורמת לצמצום של עד כשליש מהשטחים הירוקים בשכונות. צילום לווין של בניין לפני תמ"א 38 – ואחריה. צילום: עופרי חותה ציטליןואכן, באזורים במרכז הארץ שבהם ערך הקרקע גבוה, כמו תל אביב, רמת גן וראשון לציון – תמ"א 38 יצרה גל של מיזמים; לעומת זאת, בערים פריפריאליות בעלות סיכון גבוה יותר לרעידות אדמה בשל השבר הסורי אפריקני שעובר בהן, כמו בית שאן, קריית שמונה ועפולה – כמות המיזמים לא מתקרבת להשגת היעדים. במילים אחרות: תמ"א 38, תוכנית שמטרתה הראשונית היא להגן על התושבים מפני אסונות טבע, הפכה לכלי מרכזי בציפוף עירוני ובהשבחת נדל"ן.
המחקר החדש, שנערך בפקולטה לאדריכלות בטכניון על ידי אדריכלית הנוף ומתכננת הערים עופרי חותה ציטלין ובהנחיית פרופ׳ דניאל אורנשטיין, בחן את השינוי בשיעור השטחים הבנויים והפתוחים לפני ואחרי מימוש תמ"א 38, בשתי שכונות יוקרתיות בחיפה ובתל אביב שבהן יש כמות גדולה של מיזמים מסוג זה. ״הרעיון לביצוע המחקר נבע מכך שהתחלנו לראות שינויים מרחביים בשכונה שבה אנחנו גרים בחיפה (שכונת כרמליה – א"ד)", מספרת ציטלין. "במקביל עלו טענות של התושבים על כך שהאופי של השכונה השתנה: תכנוני בנייה לגובה, כריתת עצים בשל עבודות בנייה ועוד. כל אלה הדליקו לנו נורה אדומה, והחלטנו לחקור את המצב".
ירוק בסכנת הכחדה
המחקר מצא שהאזורים הירוקים בשכונות אלה, שבתחילה היוו כשני שלישים משטחן, הצטמקו בממוצע בחצי עד שליש משטחם (שהפך לשטח בנוי או מרוצף). בנוסף, השטחים הירוקים שלא נפגעו בעבודות הבנייה אומנם נשארו במקומם, אך אם בעבר הם היוו רצף ירוק, לאחר ביצוע התוכנית הם נותרו מפוזרים בשכונה בצורה מקוטעת, כך שהחזיתות הירוקות של חצרות הבניינים אבדו עם ביצוע העבודות.
תמ"א 38, שלא כמו שיפוץ רגיל – מגדילה בהכרח את מסת הבניין (על ידי, למשל, הוספת ממ"דים), והסתבר ששטחים אלה אכן באים על חשבון האזורים הירוקים. ״עשינו השוואה בין השטחים הירוקים והשטחים המרוצפים לפני קבלת היתר הבנייה, ולאחר השלמת התמ״א", מסבירה ציטלין. "ראינו שיש ירידה דרסטית בכמות העצים והצמחייה לאחר השלמת הבנייה. אפשר לומר שזאת מגמה מתמשכת; עם הזמן, ככל שיש יותר מיזמי תמ"א 38, עוד ועוד שטחים ירוקים בשכונה הולכים ונעלמים״.
גינה-לי, גינה-לי, גינה-לי חשובה
יש סוגים רבים של שטחים פתוחים בערים: גנים, פארקים, כיכרות, שדרות וגינות בחצרות הבניינים המשותפים. לכל אלה יש חשיבות רבה עבור התושבים, ולא רק מבחינה אסתטית: הירוק העירוני אכן יפה יותר מהאפור של הבניינים הדוממים, אבל הוא גם בריא, חזק וכלכלי יותר. מה זאת אומרת?
מבחינה תשתיתית, שטחים ירוקים מסייעים במניעת שחיקת הקרקע, מגבירים את ספיגת מי הגשמים ותורמים לשיפור הניקוז. מומחים מצביעים על כך שהיעדר שטחים פתוחים עלול לגרום להצפות ולשיטפונות ברחבי ערי ישראל. מבחינה כלכלית, לשטחים אלה יש חשיבות רבה, במיוחד במדינות חמות כמו ישראל: אזורים ירוקים מעלים את ערך הנדל״ן שבקרבתם ומושכים משקיעים להשקיע בסביבתם. מבחינה חברתית, גינות ציבוריות וחצרות משותפות מהוות מוקד למפגש ולחיבור בין חברי הקהילה, ויוצרות מקום למנוחה ומרחב לפעילות ספורטיבית.
ואם בספורט עסקינן, צמחייה, ובעיקר עצים, מפחיתים את הטמפרטורות בסביבתם הקרובה באופן משמעותי, ומספקים צל שמעודד תושבים לוותר על הסתגרות בבית או נסיעה באוטובוס – ולצעוד גם בשעות החמות. בשל כך, השנה התקבלה החלטת ממשלה לתקצוב נטיעת 450 אלף עצים ברחובות ישראל.
ואחרי כל אלה, הסיבה הפשוטה ביותר ששטחים ירוקים מועילים לנו היא שהם טובים לבריאותנו. מחקרים רבים מוכיחים שחשיפה לעצים ולצמחייה עשויה להשפיע על הפחתת תחלואה ותמותה, ואף לייצר שיפור לטובה על הרווחה הנפשית. זאת ועוד, מחקר ישראלי חשף היבט נוסף של אותה השפעה חיובית, ומצא ששהייה בסמוך לקירות ירוקים עשויה לשפר את דימוי הגוף.
עם זאת, ועל אף כל אלה, מסקנות המחקר לא קוראות לביטול התוכנית. "המחקר לא מעודד להפסיק את מיזמי תמ״א 38, מכיוון שבבסיסם עומדת תפישה אקולוגית: במקום לבנות מבנים חדשים על קרקע פתוחה וירוקה, התוכנית מאפשרת לצופף את המרקם הקיים״, מסבירה ציטלין. "יחד עם זאת, בעוד שכל תמ״א היא מיזם נקודתי של בניין אחד, המחקר מבקש להרחיב את המבט ולהסתכל על המכלול השכונתי". לדבריה, מטרת המחקר היא להצביע על חשיבותו של יישום נכון של תמ"א 38, שכולל בין היתר צמצום של כמות החניות במבנה, הקפדה על בנייה בגבולות הבניין ושמירה על תוכנית הפיתוח (שכוללת את תכנון השטחים מסביב למבנה) של כל מיזם.
צריך למנוע מצב בו ביד אחת המדינה מקדמת הגנה על עצים ונטיעה של מאות אלפי עצים חדשים בהשקעה של מיליארדים, וביד השניה היא מתמרצת כריתה של עצים דרך תמ"א 38. "במחקר אנחנו מנסים לשים מעין שלט אזהרה: שימו לב כיצד עושים את הדברים", היא מסכמת.
