המחסור בקרקעות לבנייה בישראל קורא לנו לפתח מרחב חדש ובלתי מנוצל: השטחים התת-קרקעיים שבערים ובישובים, שמהווים עולם שלם של פוטנציאל
על תחושות אפשר להתווכח, אבל הנתונים לא משקרים: ישראל היא אחת המדינות המפותחות הצפופות ביותר בעולם – ובצירוף עם קצב גידול האוכלוסין הגבוה במדינה, מצב זה צפוי להתעצם. האנשים הרבים במדינה צריכים קרקע: כדי לגור עליה, לעבוד בה, לסחור, לבלות, ובקיצור – כדי לחיות. אך משאב הקרקע בישראל הוא מוגבל, יקר, והוא הולך ומצטמצם. על פי דו"ח מצב הטבע שפורסם לאחרונה, בין 2020-2017 נגרעו בממוצע 30 קילומטר רבוע של שטחים פתוחים בכל שנה לצורכי פיתוח – כשטחה של נתניה. המחסור בקרקע, כמו גם צפיפות האוכלוסייה, לא באים לידי ביטוי באופן שווה במרחב, ומורגשים ביתר שאת באזורי הביקוש – אך גם במקומות אחרים משאב הקרקע נמצא במחסור, בעיקר בשל שיקולים סביבתיים וביטחוניים.
מהתמונה שעולה מהנתונים לעיל ברור שקיימת חשיבות רבה לשימוש במשאב הקרקע בצורה מושכלת. כיום, עיקר המאמצים בנושא מתמקדים בפעולות שמיועדות לייעול השימושים ולציפוף המרחב שנמצא מעל פני הקרקע. לצד זאת, היבט שלא זוכה עדיין לתשומת לב מספקת, אך שיכול לייעל באופן ניכר את השימוש בקרקע, נוגע לפיתוח מה שנמצא ממש מתחת לאף שלנו: המרחב התת-קרקעי.
המשמעות של פיתוח המרחב התת-קרקעי בהקשר הנוכחי, היא פיתוח ובנייה של מגוון שימושים ותכליות מגובה פני הקרקע ועד לעומק של כמה עשרות מטרים מתחתיהם. במרחב הזה אפשר לפתח כמעט את כל שימושי הקרקע שמאפיינים את המרחב שאנו מכירים מעל הקרקע למעט מגורים.
חנויות, מקומות עבודה ומבני ציבור – מתחת לקרקע
בעוד בישראל השימושים הקיימים בתת-הקרקע מתמקדים בעיקר בחניונים, תשתיות (מים, חשמל, ביוב, כבישים וכו') ומיגון (מקלטים), שבמקרים רבים גם קיימים בהיקף מוגבל יחסית, יש מדינות אחרות שבהן השימוש בטווח זה נרחב יותר, ואף כולל שימושים מגוונים ובהם, בין היתר – מסחר, תעסוקה, מבני ציבור ולוגיסטיקה. שימוש כזה במשאב הקרקע ממומש במקומות שונים בעולם מרמת המבנה הבודד, ועד למערכת תת-קרקעית בקנה מידה עירוני. כדוגמאות בולטות אפשר לציין את הערים הלסינקי שבפינלנד ומונטריאול שבקנדה, שלשתיהן תוכניות מרשימות למרחב התת-קרקעי ברמה העירונית – אך קיימות גם ערים רבות נוספות שמנצלות את המרחב התת-קרקעי בקני מידה שונים. הניסיון ממקומות שונים בעולם, מלמד שהמרחב התת-קרקעי מגדיל את פוטנציאל הפיתוח של הערים ובכלל – הן כמשלים לסביבה שמעל הקרקע, והן כמרחב עצמאי לשימושים נוספים.
הגברת השימוש בתת-הקרקע יכולה לפנות את המרחב שמעל הקרקע לשימושים "עדיפים". במרחב הבנוי, לפיתוח תת-הקרקע פוטנציאל השפעה במגוון רחב של תחומים. כך למשל, בנייה בתת-הקרקע יכולה להעצים ולחזק מרכזים עירוניים על ידי הגדלת מגוון אפשרויות הבינוי בשטח ויצירת מרחב קומפקטי, שמגדיל את נגישות הציבור לשימושים מגוונים. בנייה בתת-הקרקע יכולה לתרום לחיזוק החוסן והמוגנות של העיר והאוכלוסייה שבה, הן בכך שהמרחב התת-קרקעי יכול לספק מרחב מוגן ונגיש לאוכלוסייה רחבה בשעת אירוע ביטחוני, הן בכך שהוא מאופיין בסביבה יציבה ונוחה אקלימית בכל עונות השנה, והן בכך שהבינוי בטווח זה מאופיין בעמידות גבוהה יותר לאסונות טבע שונים, כגון רעידות אדמה. מוגנות נוספת שהסביבה התת-קרקעית מאפשרת היא הארכת חייהן של תשתיות על ידי הקטנת פגעי הסביבה ומזג האוויר. בנייה בתת-הקרקע עשויה לתרום גם להיבטים שונים בשיפור איכות הסביבה, בין אם בהרחקת מזהמים מהאוכלוסייה ובין אם על ידי צמצום מפגעי רעש. גם במרחב הטבעי, ניצול תת-הקרקע יכול לסייע בשמירה על רציפותם של שטחים פתוחים.
עולם שלם תחת רגלינו
על אף היתרונות הרבים של פיתוח תת-הקרקע, הוצאתו לפועל בישראל מתעכבת ממגוון גורמים. נקודה מרכזית אחת שמאפיינת אותם היא שלשם פיתוח המרחב התת-קרקעי יש לעסוק בתחומים שונים (בינוי, תשתיות, תכנון, בעלויות, רישום וכו') – שעבורם יש צורך בשילוב בין-משרדי של ידע, משאבים, סמכויות ויכולות ביצוע. נקודה שנייה היא שכדי ליהנות מתועלות המרחב התת-קרקעי, יש לקחת בחשבון ראיה תכנונית ושיקולי עלות-תועלת שהם ארוכי טווח.
בחודשים האחרונים הושלמה עבודת מטה באגף פנים, תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה, שנועדה לזהות את הגורמים המרכזיים שמעכבים את פיתוח המרחב התת-קרקעי. היא הסתכמה לאחרונה בהחלטת ממשלה 1736: "תוכנית לקידום פיתוח תת-הקרקע".
בעקבות ההחלטה, הוקמו ארבעה צוותים בין-משרדיים שמטרתם להמליץ וליישם צעדי מדיניות בתחומים העיקריים שזוהו כחסמים המעכבים את פיתוח המרחב התת-קרקעי: היבטים כלכליים; היבטי תכנון, רישום ושיווק; היבטי מחקר וידע וקידום מנהרות תשתית. בימים אלו הצוותים מתחילים את עבודתם, ועם סיומה מסקנותיהם יגובשו יחד לכדי תוכנית שמטרתה האצת היישום והפיתוח של המרחב התת-קרקעי בישראל, תוך הסרת החסמים המגוונים המעכבים את פיתוחו.
כאמור, עתידה של ישראל צפוי לטמון בחובו מגוון אתגרים. לפיכך, מוטב שנאמץ ונקדם את פיתוח המרחב התת-קרקעי: עולם שלם שמתחבא תחת רגלינו, שמלא בהזדמנויות שטרם מומשו.
ד"ר ניר קפלן הוא עמית ממשק – תכנית יישום מדע בממשל, באגף פנים תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה.
גלבוע זינגר הוא מנהל צוות תכנון ופיתוח מרחבי באגף פנים, תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה.
ההרשמה למחזור י"ג של ממשק נסגרת ב-29 בדצמבר, לפרטים >>
