משרד האנרגיה בוועדת הכלכלה: מתוך 65,000 צוברי גז שנבדקו בישראל – רק מעטים עומדים בתקן
הדברים נאמרו בדיון שקיימה ועדת הכלכלה בסעיפי העיצומים הכספיים בהצעת חוק להסדרת ענף הגז הביתי – שיימשך גם בשבוע הבא; חברות הגז הקטנות: האכיפה לא שוויונית; מנהל מנהל הדלק: הענישה היא בהתאם לעבירה ולא בהתאם לחברה; היו"ר מרגי: הפיצוץ אותו פיצוץ
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הגז הפחממני המעובה (גפ"מ), שהגישה הממשלה. הצעת החוק נועדה להסדיר את ענף הגז הביתי, בכל הנוגע לרישוי העוסקים בתחום, הגברת הבטיחות בענף, קביעת אמות מידה למתן שירות לצרכנים, הגברת הפיקוח והאכיפה ועוד. בדיון היום עסקה הוועדה בעיצומים הכספיים שיוטלו על מפרי החוק, ובמהלך הדיון התברר כי מתוך 65,000 צוברי גז שנבדקו בישראל, רק בודדים עומדים בתקן הנדרש.
היום המשיכה הוועדה את הדיון בהצעה, ועסקה בסעיפים שקובעים עיצומים כספיים על הפרות החוק. המנכ"ל והבעלים של חברת מרכז הגז, אבי פרל, התייחס להצעת משרד האנרגיה ואמר כי החברות הגדולות יוכלו לעמוד בסכומי העיצומים הכספיים, אך החברות הקטנות לא יעמדו בזה. "לתת את אותו הקנס לחברה גדולה וקטנה זו אכיפה לא שוויונית ולא מדתית. זה עוד מסמר בארון של הרפורמה", אמר.
מנהל מינהל הדלק במשרד האנרגיה, חן בר יוסף, דחה את ההערה על אכיפה לא שוויונית. היו"ר מרגי שאל האם משרד האנרגיה סלחן כלפי החברות הגדולות, ובר יוסף השיב: "יש לנו רגישות לחברות הקטנות ואנחנו רוצים שהציבור ייהנה ממגוון ספקים וחברות, אבל כשיש עבירה שמסכנת את אותו מספר אזרחים אז הענישה היא בהתאם לעבירה ולא בהתאם לחברה". "הפיצוץ אותו פיצוץ", אמר היו"ר מרגי.
במהלך הדיון היום נקבע, ביו היתר, כי חברה שלא תספק מענה אנושי לקריאת בטיחות בגז בתוך שתי דקות צפויה לעיצום כספי של 5,000 שקלים. נציגת פזגז, עו"ד הדר זיו, טענה כי הסנקציה לא מדתית. עו"ד אוית ארבל, המייצגת את המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, הוסיפה כי בכל פעם שתהייה הפרה המנהל יחויב לפעול ולהטיל עיצום. בר יוסף אמר בתגובה כי למנהל יש שיקול דעת לפני הטלת העיצום, וכי הסכום נקבע כדי שההפרה לא תהייה משתלמת.
עוד נקבע היום כי חברה שלא תפרסם את פרטי מוקד החירום שלה בחשבון הגז או באינטרנט צפויה לעיצום בסך 15,000 שקלים. חברה שתנקוט פעולה, במקום בו אירע אירוע גז, שלא בתיאום עם גורמי ההצלה והמשטרה או משרד האנרגיה, שנמצאים במקום, צפויה לעיצום בסך 5,000 שקלים.
במהלך הדיון עסקה הוועדה גם בעיצומים על אי עמידה בתקנים מסוימים. במסגרת זאת נקבע כי חברה שתתחזק, תתקין או תפעיל מתקן גז שלא בהתאם לתקן הרשמי, למעט דרישות סימון, צפויה לעיצום בסך 2,500 שקלים על כל מתקן. מנכ"ל מרכז הגז אמר כי תקן רשמי משתנה ויכול לחול גם רטרואקטיבית על צוברים.
מנהל ענייני בטיחות הגז במשרד האנרגיה, אילן בנימין, אמר כי תקן שלם הוא לא דבר שחל רטרואקטיבית, אלא רק סעיפים מסוימים ממנו רק אם הדבר נאמר במפורש בתקן. בר יוסף התייחס לתקינת הצוברים בישראל, ואמר כי המשרד בדק 65,000 צוברים ומצא מעט מרכזיות שעמדו בתקן. לדבריו, "כולם חייבים לעמוד בתקנות".
עוד נקבע היום כי עיקר השינויים בהצעת החוק יכנסו לתוקף באחד ביולי 2021, זאת על אף שנציגי חברות הגז ביקשו לדחות עוד יותר את כניסת החוק לתוקף. סמנכ"ל התפעול של אמישראגז, עומר גורדון, אמר כי "שישה חודשים להוריד את כל החוק עד לעובד האחרון בחברה – זה תקופה מאוד מאוד קצרה". מנגד אמר בר יוסף, כי מדובר שינוי מנגנון הענישה וחצי שנה זה מספק זמן להתארגן.
בתחילת השבוע אישרה הוועדה גם את פרק העונשין להצעת החוק, ובהתאם לדרישת הוועדה ביצע משרד האנרגיה שינויים בפרק, כדי להתאים את הענישה למידתיות העבירות. על עבירות חמורות ומסכנות חיים נקבע כי העונש יהיה עד שנתיים מאסר, העונש על מדרגי החומרה הנמוכים יותר נקבע על עד שנת מאסר וחצי, או עד שנת מאסר אחת.
לפיכך נקבע, בין היתר, כי מי שיבצע פעולת ספק גז ללא רישיון, יקים מתקן ללא היתר, יבצע עבודה ללא רישיון, או בעל רישיון שמספק למי שאינו צרכן – צפוי למאסר של עד שנתיים. מי שלא יבדוק תקינות מתקן גז טעון היתר, או בעל רישיון או סוכן המבצע פעולות שלא בהתאם לרישיון או בניגוד לרישיון, או מבצע יסודי במתקן גז ללא היתר – צפוי למאסר של עד שנה וחצי. מי שלא יבדוק מתקן גז לצריכה עצמית, יפעיל מתקן שלא בהתאם לתנאים או יבצע עבודת גז ללא רישיון – צפוי למאסר של עד שנה.
עם זאת, הדיון בהצעת החוק טרם הסתיים והוועדה תמשיך לדון בסעיפים נוספים כבר בשבוע הבא.