עבודה מהבית, מבית הקפה השכונתי או ממרכז תעסוקה אזורי יכולות לסייע בהפחתת הגודש בכבישים ופליטת גזים מזהמים,ירידה בתאונות הדרכים ולחסוך מיליארדים למשק.
יעל מור -זווית
ללכת לעבודה בפיג'מה, בלי לצאת מהבית, הוא רעיון שקוסם להרבה אנשים בארץ ובעולם. כעת, דו"ח מומחים שיזמה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ממליץ למעסיקים במגזר הציבורי והפרטי לאמץ את מודל העבודה מרחוק ובכך לסייע בצמצום פליטות גזי חממה, זיהום האוויר וכמובן בהפחתת הגודש בכבישים. חוץ מתרומתו של אופן עבודה זה לסביבה, עבודה מרחוק יכולה לסייע למעסיקים בחיסכון על הוצאות תחבורה ונדל"ן, וכן לקדם שוויון הזדמנויות בשוק התעסוקה.
בצורת עבודה זו, מאפשרים המעסיקים לעובדיהם לעבוד חלק מהזמן (ובמקומות מסוימים אפילו כל הזמן) מחוץ למשרד: בבית, בספריה העירונית, בחללי עבודה משותפים, או במרכזי תעסוקה אזוריים וזאת במקום להגיע למקום העבודה באופן קבוע. הפופולאריות של מודל זה תפסה תאוצה בשנות האלפיים בשל הגישה הנוחה כיום לטכנולוגיה ולתשתיות אינטרנט ובשל דרישת דור ה-Y – שהכתיבו במידה רבה את אופיו של שוק העבודה בעשור שחלף – לגמישות. אמנם לא מדובר בטרנד חדש, אך גם נכון להיום, 72 אחוז ממנהלי משאבי אנוש ברחבי העולם ציינו בסקר שערך אתר לינקדאין כי גמישות במקום העבודה הוא הטרנד החשוב בשנת 2019.
פחות הוצאות על נדל"ן, תחבורה וחניה
המדינות המובילות בהעסקה עובדים מרחוק הן הולנד, עם 14%, ופינלנד עם 13.3%. בארה"ב, כבר ב- 2004 עבדו 19% מהעובדים במגזר הציבורי מהבית לפחות יום בשבוע ובשנת 2016 במשרדים וסוכנויות ממשלתיות אחוז העובדים מרחוק (לפחות חלק מהזמן) הגיע ל-22%.
על-פי נתוני הלמ"ס, גם בישראל שיעור העובדים מרחוק נמצא במגמת עלייה קלה והגיע בשנת 2016 ל-3.4% מכלל העובדים במשק, אך נתון זה כולל גם עובדים שמקום עבודתם היה מראש בבית (רופאי שיניים, אמנים, קוסמטיקאיות ועוד). בסקרים שנערכו לאחרונה, במסגרת ניסוי "נעים לירוק" (תכנית של משרד התחבורה לעידוד עובדים לנסוע בשעות השפל), נמצא כי שיעור העובדים מהבית בישראל הוא כ-3%, זאת בנוסף לכ-3% נוספים מהעובדים שהבית הוא מקום עבודתם הקבוע. נראה כי גם בישראל אפשרות תעסוקה זו הולכת ומתבססת כלגיטימית ומקובלת בשוק העבודה, כאשר ענף ההיי-טק נחשב למוביל בתחום.
לעבודה מרחוק ניתן לקשר יתרונות בולטים בתחומים החברתיים והכלכליים. מבחינה חברתית, האפשרות לא להגיע פיזית למקום העבודה יכולה לפתוח אפשרויות תעסוקה נוספות בפני אנשים עם מגבלה פיזית המקשה על התניידותם, וכן מרחיבה את אפשרויות התעסוקה להורים המתפקדים כמטפלים עיקריים לילדיהם ומקלה עליהם לשלב קריירה במקביל לחיי המשפחה. במקרים רבים, נשים הן אלו הנושאות בתפקיד זה ולכן יישום של עבודה מרחוק יכול להוביל לקידום תעסוקה בקרב נשים. בנוסף, עבודה מרחוק מגדילה את אפשרויות התעסוקה לתושבי הפריפריה, המתגוררים הרחק ממרכזי תעסוקה גדולים במרכז הארץ ושאין ביכולתם להגיע מדי יום למרכזים אלו. מבחינה כלכלית, לעבודה מרחוק פוטנציאל לחסוך בהוצאות על נדל"ן משרדי, חשמל, הוצאות ניקיון, תחבורה וחניה.
לעבודה מרחוק יתרון בולט נוסף, שיכול לסייע בפתרון סוגיה שמעסיקה ומדאיגה כיום רבים בישראל (וברחבי העולם): שינוי האקלים. עבודה מרחוק יכולה לשמש כחלק מסל כלי מדיניות להפחתת נסועה (סך מספר הקילומטרים שנוסעים כלי הרכב המנועיים) וגודש בכבישים. כלומר, על-ידי העסקת חלק מהעובדים בתנאים של עבודה מרחוק (באופן קבוע או בחלק מימי השבוע), ניתן להביא לצמצום פליטות גזי חממה מכלי תחבורה, התורמים לשינוי האקלים וגורמים לתחלואה ולתמותה מוקדמת של מעל 2000 בני אדם בשנה במדינת ישראל.
"נסיעה ברכב פרטי בכלל, ובתנאי גודש בפרט, מייצרת נזקים סביבתיים רבים", מסבירה ד"ר ניבי קסלר, ממחברי דו"ח ועדת המומחים, שהייתה עמיתה בתוכנית ממשק ליישום מדע בממשל, במשרד להגנת הסביבה. "נזקים אלו באים לידי ביטוי בפליטה מוגברת של מזהמי אוויר, בהרחבת וסלילת כבישים חדשים הגורמים לקיטוע ואובדן של שטחים פתוחים ולזיהום מקורות מים".
850 מיליון שעות מבוזבזות בכבישים
על פי דו"ח מבקר המדינה שיצא במרץ 2019, במהלך 40 השנים האחרונות צפיפות תנועת כלי הרכב בישראל שילשה את עצמה. נכון להיום, על פי נתוני OECD, צפיפות התנועה בכבישי ישראל גבוהה פי 3.5 מאשר הממוצע ביתר המדינות החברות בארגון – ובשנים הקרובות מצב זה צפוי להוסיף ולהחריף. לפי התוכנית האסטרטגית לפיתוח התחבורה הציבורית בישראל של משרד התחבורה שפורסמה ב-2012, עד שנת 2030 סך השעות המבוזבזות של אזרחי ישראל בפקקי תנועה בדרכים צפוי להגיע ל-850 מיליון שעות בשנה. חישוב תוספת זמן זו מתבסס על גידול האוכלוסייה הצפוי, שעל-פי תחזית הלמ"ס תגיע ל-11 מיליון תושבים בשנת 2030, יחד עם היקף הולך וגדל בשימוש וברכישת רכב פרטי והיעדר השקעה מספקת לאורך שנים ארוכות בתשתיות התחבורה הציבורית. מוערך כי תוספת זמן זו תסב למשק הפסד של 25 מיליארד ₪ לתוצר מדי שנה, וזאת בין היתר בשל אובדן שעות עבודה, צריכת דלק, זיהום אוויר ובלאי מואץ לרכב. הערכות עדכניות יותר, צופות השלכות קשות אף יותר, כאשר עד 2030 נבזבז בדרכים כ- 1.1 מיליארד שעות בשנה, שיסבו למשק הפסד תוצר של כ-31 מיליארד ₪ כל שנה.
כדי להתמודד עם בעיית הגודש, הכינו בשנים האחרונות במשרד התחבורה תוכניות אסטרטגיות הכוללות בניית רשת מטרו ורכבות קלות במטרופולין תל אביב והרחבת רשת הרכבת הכבדה ברחבי הארץ. אך במשרד התחבורה מעריכים כי שינויים אלו יסייעו בהפחתה של 12-16 אחוז בלבד מנסועת הרכב הפרטי, זאת לעומת יעד שהציבה הממשלה לצמצום הנסועה הפרטית ב-20 אחוז עד שנת 2030. ייתכן שבאמצעות עידוד עבודה מרחוק, ניתן יהיה לצמצם את הפער שנוצר בין היעד שהציבה הממשלה לבין ההפחתה הצפויה בפועל.
"התנהגות מזיקה למשק"
לפי דו"ח ועדת המומחים, עידוד עבודה מרחוק יאפשר לייצר שינוי בהרגלי הנסיעה בישראל: במקום לנסוע לאזורי תעסוקה מרכזיים, בשעות שיא העומס, עבודה מרחוק מאפשרת לעובדים להישאר בבית או לצאת אל חללי עבודה שכונתיים או אף להרחיק מעט יותר אל מרכזי תעסוקה אזוריים וכך להימנע כליל משימוש בתחבורה או לנסוע למרחק קצר בהרבה מאשר במצב הנוכחי. כלומר, לעבודה מרחוק ישנו פוטנציאל להפחתת הנסועה בישראל, שינוי שיכול להביא לצמצום בעומסי התנועה, לצמצום בפליטות מזהמים וגזי חממה ובזיהום רעש, בתאונות דרכים, ובבלאי לתשתיות.
בזמן שבמגזר הפרטי ובמיוחד בענף ההייטק ישנה מגמת עלייה בשיעור העבודה מרחוק, במגזר הציבורי היא כמעט ואינה מתאפשרת (מלבד מיזם מוצלח שהחל כפיילוט ברשות הפטנטים במשרד המשפטים). "הסכמי העבודה הנוקשים בשירות הציבורי כופים על העובדים התנהגות המזיקה למשק מבחינה תחבורתית", מסבירה קסלר. "הסכמי העבודה מחייבים את העובדים להגיע בשעות השיא למקום עבודתם ומעודדים אותם לעשות זאת באמצעות רכבים פרטיים. בכך, עובדי המגזר הציבורי מגבירים את הגודש במרכזי הערים, ובפרט בסמוך למרכזי התעסוקה שלהם. את תוספת העומס הזו ניתן וצריך להקטין על-ידי מעבר לדפוסי עבודה גמישים יותר".
לעבודה מרחוק על פניו ישנה השפעה חיובית בצמצום גודשי תנועה, אך עם זאת, לפי דו"ח ועדת המומחים, מדיניות של עבודה מרחוק עלולה ליצור גם נסיעות חדשות: ייתכן שניהול הזמן החופשי של עובדים מרחוק יגרום לכך שיבחרו להשתמש ברכב הפרטי שלהם לצרכים שונים מנסיעה לעבודה, כמו קניות או הסעת הילדים (אף שבדרך כלל אלו נסיעות שונות בזמן ובמרחק מאלו שנמנעות בשל העבודה מרחוק). "אין הסכמה גורפת לגבי האפקטיביות של האמצעי הזה להפחתת הגודש", מסביר ד"ר עדו קליין, שהיה עמית בתוכנית ממשק ליישום מדע בממשל, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. "בסופו של דבר אנחנו חיים בעולם שקיים בו שיווי משקל. במקרה של גודשי תנועה, לעבודה מרחוק יש פוטנציאל לפנות את הכבישים בשלב הראשון. אבל אז, בשלב השני, יכול להיות שאנשים שנמנעו מלבצע נסיעות בשעות השיא בגלל עומסי התנועה, או השתמשו בתחבורה ציבורית וקארפול – יחליטו לעבור לנסיעה בודדת ברכב בגלל ההקלה בעומסי התנועה, ובכך ייווצר שיווי משקל חדש במערכת הכבישים הדומה לשיווי המשקל שהיה בשלב הראשון".
עם זאת, ההשפעה הכוללת של עבודה מרחוק, היא חיובית בעיקרה, גם במצב קיצון זה בו ייווצר שיווי משקל וגודש הזהה לזה שהיה קודם. עבודה מרחוק ממרכזי תעסוקה מקומיים יכולה לחזק את הערים שבשולי המטרופולינים; גם העובדים והמעסיקים מרוויחים ממצב זה, כאשר הפחתת הנסיעות חוסכת לעובדים זמן, מתח ולחץ נפשי והוצאות נסיעה והם מדווחים ברוב המקרים, על עלייה בשביעות הרצון מעבודתם ועל יכולת גבוהה יותר לאזן בין העבודה לחיי המשפחה. המעסיקים נהנים מחיסכון בעלויות תפעוליות, מעלייה במוטיבציה ובפרודוקטיביות של העובדים.
יותר ויותר תפקידים מאפשרים היום עבודה מרחוק ובמקביל, יותר עובדים מצהירים כי גמישות היא קריטריון חשוב בבחירת מקום עבודה. מגמה זו, דורשת התנהלות אחרת במשק העבודה הציבורי והפרטי, ומהווה פוטנציאל לשינוי לא רק תעסוקתי אלא גם חברתי, כלכלי ולא פחות חשוב – סביבתי. ועדת המומחים, שנערכה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, הוסכם כי לאור התועלות המשקיות הגלומות בעבודה מרחוק, הוועדה ממליצה לממשלת ישראל לקדם תכנית לאומית לעידוד עבודה מרחוק, שתכלול הצהרה על מדיניות ממשלתית כוללת בנושא.
