דעה: חברות הביטוח הגדולות נפגעו בשנים האחרונות ממשבר האקלים, אך גם נושאות באחריות היסטורית להידרדרות במצב. כעת עליהן להחליט האם הן ימשיכו להיות חלק מהבעיה או שיהפכו לכלי מרכזי לפתרונה
שריפות הענק הפוקדות את קליפורניה זה כמה שנים ברצף גורמות לנזק אדיר לענף הביטוח בארצות הברית. כך, למשל, ב-2018 לבדה הן היו אחראיות למותם של 86 איש ולנזקים לרכוש בהיקף גדול. לפי ענקית הביטוח העולמית .Munich Re, נזקן המצטבר של השריפות עמד על כ-16.5 מיליארד דולר, כשמתוכם רכוש מבוטח בסך 12.5 מיליארד דולר.
הסוכנות האמריקאית לאוקיאנוסים ואטמוספרה, NOAA, מעריכה את היקף הנזק מאסונות טבע שנגרמו בשל שינוי האקלים או מזג אוויר קיצוני בין השנים 2020-1980 בכ-1.8 טריליון דולר. נתון זה כולל 273 אירועי מזג אוויר ואקלים שהנזק מכל אחד מהם היה למעלה ממיליארד דולר. יתרה מכך, הנזק מאסונות טבע גדל בצורה משמעותית לאורך הזמן ואם הנזק הממוצע לשנה בין 1980-2018 היה 42.8 מיליארד דולר, הרי שהנזק הממוצע בשנים 2014-2018 כבר הגיע ל 99.1 מיליארד דולר.
ברשימת ההוריקנים המזיקים ביותר של NOAA אנו מוצאים את ההוריקן הארווי עם נזק של כ- 130 מיליארד דולר, ההוריקן מאריה שגרם לנזק של כ- 94.5 מיליארד דולר וההוריקן אירמה שגרם לנזק של 52.5 מיליארד דולר – כולם התרחשו בשנת 2017.
מובן שענף הביטוח, שמבוסס על הערכת סיכונים, מודע להשפעות השליליות האפשריות של שינוי האקלים ואירועי מזג האוויר הקיצוניים שהוא טומן בחובו.
עיתון הגארדיאן דיווח ב-2019 שנזקים לרכוש במדינות כמו קליפורניה המועדות לשריפות ופלורידה המועדת להוריקנים וסופות עזות הביאו לכך שחברות ביטוח רבות החליטו להפסיק מתן ביטוחי רכוש או להעלות את פרמיות בשיעור כה גבוה עד שמבוטחים רבים לא מסוגלים לעמוד בהן. כך, חוסנם ויכולתם לעמוד בפני פגעי טבע פחתה משמעותית.
השפעות שינוי האקלים אכן גורמות לעלייה במספרם של אסונות הטבע בעולם ולנזקים שמתלווים אליהם. שריפות משתוללת באוסטרליה וסיביר, ושיטפונות והצפות ביפן ואפריקה. גם בישראל אנו רואים עלייה בתדירות ובמספר השריפות ובהתארכות עונת השריפות. השיטפונות של החורף האחרון גם הם עדות ברורה להשלכות משבר האקלים בישראל. אנו גם רואים עלייה עקבית בתשלומי פיצויים לחקלאים כתוצאה מפגעי מזג האוויר. כך, למשל, קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, שילמה בין השנים 2017-2014 סכומים הנאמדים במאות מיליוני שקלים כל שנה כפיצוי לחקלאים.
איך לתמחר סיכון בזמן אי ודאות?
עובדות אלו מציבות בפני ענף הביטוח אתגר הולך וגובר: כיצד מתמחרים סיכונים במציאות של חוסר ודאות גוברת והעדר יכולת לבצע חישובים אקטואריים מדויקים? כיצד מושכים הון לענף שנמצא בסיכון? וכיצד משלמים את התביעות הרבות ומצליחים להישאר רווחיים? אלו מקצת הבעיות שמציב משבר האקלים בפני חברות הביטוח.
לענף הביטוח, כידוע, תפקיד מרכזי במבנה הכלכלה המודרנית. קשה לראות אותה מתפקדת, צומחת ומתפתחת ללא ביטוח. הביטוח נמצא בכל תחום של חיינו מביטוח משכנתא, דרך ביטוח חיים, ביטוח לעסקים, ביטוח רכב ועוד. דבר זה מביא כלכלנים רבים לחשוב שפגיעה בסקטור הביטוח עלולה להביא לפגיעה קשה ואפילו אנושה בכלכלה העולמית.
במחקר שפורסם בגיליון מיוחד לנושא שינוי האקלים של כתב העת "אקולוגיה וסביבה" נכתב שהתחזית היא ״שהפגיעה בסקטור הביטוח, המהווה מרכיב משמעותי בסך 5 אחוזים מהתמ"ג בישראל, תביא לאובדן הדרגתי בתמ"ג שיגיע ל-0.2 אחוזים בשנה ב 2050, השקולה לאובדן של כשני מיליארד שקל בשנה".
מדובר גם בבעיה חברתית. אם רק העשירים או החזקים יוכלו לבטח את עצמם – כיצד ישרדו העניים והחלשים? מי יעמוד לצידם כאשר כל רכושם ייעלם בשריפה או בסופה? כיצד יוכלו לחדש את חייהם או להמשיך ולקיים עסקים במציאות מוכת אסונות? במצב כזה, הפערים החברתיים-כלכליים יגדלו ועימם גם ההתמרמרות הציבורית והכעס כלפי השלטונות והשיטה הכלכלית הנוכחית.
אין ספק שנדרשת חשיבה מחודשת כיצד סקטור הביטוח בעולם ובישראל צריך להיערך לאתגרים של שינויי האקלים. האם ביכולתו לעמוד בכך לבד או שנדרש סיוע ממשלתי.
אחריות היסטורית לבעיה
חברות הביטוח אמנם נפגעות ממשבר האקלים, אולם גם יש להן אחריות היסטורית משמעותית לבעיה: הן אלו שביטחו, וחלקן עדין ממשיך לבטח, חברות ומיזמים שפוגעים בסביבה ושמחזקים את תופעת שינוי האקלים.
חברות ביטוח שמבטחות מיזמים של ייצור אנרגיה מפחם, נפט וגז כורתות במו ידיהן את הענף שעליו הן יושבות. שכן כך הן מחריפות את תופעת משבר האקלים. בלי ביטוח, קשה ביותר לצאת למיזמים כלכליים גדולים, וקשה עד בלתי אפשרי לגייס את ההון הנדרש ולשכנע משקיעים שכספם מובטח. מכאן שלחברות הביטוח יש אחריות רחבה הרבה יותר ממה שהיינו רגילים לחשוב עד היום.
כפי שיש להן חלק באחריות לבעיה, לחברות הביטוח יכול להיות תפקיד בפתרונה. עליהן לתת העדפה ברורה למיזמים כלכליים המטיבים עם הסביבה ומונעים את משבר האקלים. הן יכולות, למשל, לעודד פרויקטים של ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות או של התייעלות אנרגטית, להרחיק ידיהן ממיזמים שבבסיסם כריתת יערות והרס הסביבה הטבעית ובמקום זאת לבטח מיזמים שמקדמים פיתוח בר קיימא וחיזוק המערכות הטבעיות.
חברות הביטוח יכולות גם לנקוט בצעדים קטנים יותר אך לא פחות משמעותיים, כמו הורדת פרמיות בביטוח רכוש למי שביתו נבנה על פי תו תקן ירוק, למי שרוכש מכונית חשמלית, למי שנוסע בתחבורה ציבורית ולא ברכב פרטי מזהם או למי שנוסע פחות ברכב פרטי, באופן דומה לזה שבו הן נוקטות כאשר הן מתמחרות ביטוח חיים ובריאות וגובות פרמיות גבוהות יותר ממעשנים ובעלי סיכון.
הן גם יכולות ליצור מכשירים ביטוחיים חדשים כמו ביטוח לרוכבי אופניים או קורקינטים, ביטוח למתקנים סולאריים ביתיים ורעיונות טובים נוספים לא חסרים כלל.
זו בחירה משמעותית שחברות הביטוח יכולות ואף צריכות לעשות כיום כדי לשנות את הכיוון המסוכן שאליו אנו צועדים. כאשר חושבים על זה לעומק, ומבינים מה רבה השפעתן על כל היבט והיבט של חיינו, ניתן להבין גם את כוחן של חברות הביטוח לשנות לטובה את מגמת שינוי האקלים והשפעותיו על הסביבה ועל האדם.
האחריות היא לא רק עליהן לבד. עלינו, צרכני הביטוח בסקטור הפרטי והציבורי, לדרוש מחברות הביטוח שינוי. עלינו להתעקש על בחירת חברות ביטוח שמטיבות עם הסביבה ולא פוגעות בה ולהעלות את הנושא במודעות הציבורית והתקשורתית. גם לממשלה יש תפקיד נכבד בכך, כמי שמפקחת על התחום, בהכוונת ענף הביטוח לכיוון של תרומה לסביבה וצמצום השפעות משבר האקלים. ענף הביטוח יכול להיות אחד המפתחות החשובים ביותר למתן מענה לשינוי האקלים, לטובתו, לטובתנו ולמען עתיד בטוח יותר.
השגריר גדעון בכר הוא השליח המיוחד לשינוי האקלים ולקיימות במשרד החוץ.
