האם שימוש במוצרי איפור ואבקות גוף המכילים טלק מהווה גורם סיכון לתחלואה בסרטן? ואם כן, מדוע מוצרים שכבר אינם נמכרים במדינות אחרות עדיין נמצאים על המדפים בישראל?
איזו מחשבה מעוררת אצלך המלה טלק? מן הסתם נחשוב על ריח נעים, על תחושה של רכות ורעננות, על ניקיון. אבקת טלק לתינוקות היא ללא ספק אחד מהמוצרים שבעבר ניתן היה למצוא כמעט בכל בית, והטלק נפוץ בשימוש גם בתעשיית הקוסמטיקה.
אולם, התדמית הרעננה והנקייה של הטלק נפגעה משמעותית בעקבות גל תביעות גדול נגד התאגיד "ג׳ונסון אנד ג׳ונסון", המייצר, בין השאר, גם מוצרים המכילים טלק. התביעות הוגשו על ידי נשים שהשתמשו בו ושלטענתן הוא גרם להן לחלות בסרטן השחלות.
במרץ 2020 הודיע מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) שבבדיקות שהוא ערך נמצא החומר המסרטן אסבסט בדגימה של טלק לתינוקות במוצרים של יצרנים שונים המכילים טלק – כולל איפור לילדות. במאי 2020 הודיעה ג׳ונסון אנד ג׳ונסון שהיא מפסיקה את המכירה של טלק לתינוקות בארצות הברית ובקנדה. בהודעה רשמית של החברה נמסר שההחלטה התקבלה בגלל הירידה בביקוש למוצרים אלו, שהושפעה "ממידע שגוי לגבי בטיחות המוצר״ ומהפרסומים המתמידים על תביעות, והבטיחה להגן על המוצר כנגד ״האשמות בלתי מבוססות״, ולהמשיך למכור את המוצר במדינות אחרות – למשל בישראל.
טלק ליד אסבסט
את הנוכחות של אסבסט מסוכן במוצרי טלק אפשר להסביר אם בודקים את המקור של שני החומרים: הטלק הוא מינרל טבעי הנחצב במכרות באדמה – בעיקר בסין, וגם בברזיל, בהודו, בארצות הברית ובמדינות נוספות. אבקה עדינה של טלק סופחת נוזלים ויכולה למנוע פריחה ושפשפת והוא גם מהווה רכיב נפוץ יחסית במוצרי איפור אבקתיים, כדוגמת צלליות לעיניים, סומק, בסיס ועוד.
הבעיה היא שפעמים רבות במכרות שמהם מופק הטלק נמצא גם אסבסט ולכן הוא עלול להגיע גם לתוצר הסופי של הטלק.
גם האסבסט הוא מינרל טבעי. סיבי האסבסט שימשו בעבר כחומר בידוד ולמגוון שימושים תעשייתיים אחרים, אך מזה עשרות שנים ידוע מעל לכל ספק כי שאיפה של סיבי אסבסט קשורה לסיכון מוגבר לפתח סרטן ריאות שנים רבות לאחר החשיפה, וכן לסרטן מסוג מזותליומה. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) קבעה כי חשיפה לאסבסט עלולה לגרום גם לסרטן השחלות ולסרטן הגרון (תיבת הקול).
לא מדובר רק בסיכון תיאורטי. תחקיר של סוכנות הידיעות רויטרס ציטט מסמכים פנימיים של ג׳ונסון את ג׳ונסון, שמהם עולה שמנהלי החברה עצמם היו מוטרדים, לפחות מאז 1971 ועד תחילת שנות ה-2000, מאסבסט שנמצא לעתים בטלק הגולמי ובמוצרים הסופיים שייצרה החברה.
ואכן, במסגרת הסמכות המוגבלת שלו בפיקוח על מוצרי קוסמטיקה בארצות הברית, הFDA- ערך בדיקות מעבדה עצמאיות ופרסם במרץ 2020 ממצאים מטרידים ביותר: ה-FDA בחר 52 מוצרים קוסמטיים המכילים טלק כך שייצגו מגוון של סוגי מוצרים, רמות מחירים, מוצרים פופולריים המקודמים ברשתות החברתיות, וגם מוצרי ילדים. בבדיקות נמצא החומר המסרטן אסבסט בתשע מתוך הדגימות שנבדקו (43 מהבדיקות היו נקיות מאסבסט).
חשוב להבהיר שהימצאות של אסבסט בדגימה המסוימת של המוצרים המסוימים האלו בוודאי לא אומרת שכל המוצרים של החברות האלו מכילים אסבסט. אך מצד שני, המשמעות כמובן איננה שכל שאר המוצרים המכילים טלק ולא נבדקו במדגם זה הם נקיים מאסבסט. מהבדיקות עולה מסקנה אחת פשוטה: טלק עשוי להיות מזוהם לעתים באסבסט, וזאת עובדה שצריך לקחת בחשבון בעת השימוש במוצרים המכילים טלק.
הFDA- הודיע שהוא מתכוון לבדוק 50 מוצרים נוספים במהלך 2020 (והתוצאות יפורסמו בראשית 2021).
בתגובה לתוצאות הבדיקות, חברת ג׳ונסון אנד ג׳ונסון טענה שהמוצר בטוח ושלפי בדיקותיה הוא אינו מכיל אסבסט, אולם החברה בכל זאת הודיעה שהיא אוספת בחזרה מרשתות השיווק 33,000 בקבוקי טלק .
הטלק של ג׳ונסון אנד ג׳ונסון עלה לכותרות עוד קודם לכן. ביולי 2018, בית משפט בארצות הברית פסק שהחברה צריכה לשלם 4.7 מיליארד דולר ל-22 נשים שטענו שהמוצר גרם להן לחלות בסרטן השחלות. פסקי דין בתביעות אחרות בהן החברה הפסידה התהפכו כשהחברה ערערה על פסק הדין וניצחה. אך גל התביעות ממשיך וכעת תלויות נגד החברה כ-19,000 תביעות הקשורות לטלק שלה.
טלק וסרטן השחלות
בחלק מהתביעות נטען שהטלק גרם להתפתחות של סרטן השחלות אצל נשים שהשתמשו בטלק באזור איבר המין. בשונה מאסבסט שלגביו אין חילוקי דעות, מחקרים מדעיים שנערכו כדי לבדוק האם הטלק עצמו מסרטן אינם חד משמעיים.
הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן מסווגת טלק לשימוש באזור איבר המין כמסרטן אפשרי בבני אדם (קבוצה 2B), בעוד שעל פי מכון הסרטן הלאומי של ארה״ב, משקל הראיות המדעיות לא תומך בקשר בין חשיפה לטלק באזור המפשעה ואיברי המין לבין סיכון מוגבר לחלות בסרטן השחלות.
המחקר העדכני והנרחב ביותר בנושא פורסם בינואר 2020, ובמסגרתו נבחן מידע שנאסף מ-252,745 נשים אמריקאיות שהגיל החציוני שלהן היה 57 שנים. במהלך 11 שנות מעקב אחריהן, 2,168 מהנשים הללו חלו בסרטן השחלות. 38 אחוז מתוך כלל הנשים דיווחו על שימוש כלשהו באבקה באזור איבר המין, 22 אחוז דיווחו על שימוש תדיר ו-10 אחוז על שימוש קבוע ארוך טווח (במשך 20 שנה או יותר), ולכן ניתן היה להשוות את קבוצת החולות בסרטן השחלות שהשתמשו באבקה לקבוצת החולות שלא השתמשו בה, ולבדוק אם יש קשר בין שימוש באבקה לסיכון מוגבר לפתח את המחלה.
במחקר התגלה פער קטן בין שתי הקבוצות, וחושב כי הסיכוי המוערך לחלות בסרטן השחלות עד גיל 70 גבוה רק בכעשירית אחוז (0.09 אחוזים) עבור המשתמשות באבקה באזור איבר המין בהשוואה לאלו שאינן עושות זאת. מדובר בהשפעה זעירה, שאינה מובהקת מבחינה סטטיסטית.
על אף גודלו של המחקר (כרבע מיליון נשים) יש לו שני מאפיינים שמחלישים את המסקנה: ראשית, הרוב הגדול של המשתתפות היו נשים לבנות, ולכן קשה ללמוד ממנו על הסיכון הנשקף לקבוצות אוכלוסייה אחרות. מעבר לכך, נתוני השימוש באבקה התבססו על דיווח עצמי של המשתתפות ולכן לא ניתן לדעת אם מוצרים אלו הכילו טלק טהור, טלק עם אסבסט, או אבקה אחרת, כמו עמילן תירס.
אז מה עושים?
חוסר הבהירות סביב הסיכון בשימוש בטלק נובע מכך שבבדיקות מעבדה מוצאים לעתים אסבסט גם בטלק שאמור להיות נקי מאסבסט. מוסיפה לחוסר הבהירות העובדה שהמחקרים המדעיים לגבי הסיכון הנשקף משימוש בטלק באזור איבר המין אינם חד-משמעיים.
פתרון אפשרי הוא להימנע מהשימוש באבקת טלק לתינוקות או באבקת גוף מבוססת טלק. חלופה אפשרית היא אבקה מעמילן תירס (בהנחה שהיא לא מבושמת בחומרים לא ידועים, שגם הם עלולים להיות לא בטוחים). בשימוש באבקה לתינוק מעמילן תירס וגם מטלק, חשוב מאד להימנע משאיפה של האבקה של ידי פעוטות, דבר שבשימוש רשלני עלול לגרום אף לפגיעה בריאות של הפעוטות.
אפשר גם להימנע ממוצרי איפור אבקתיים שברשימת הרכיבים שלהם רשום שהם מכילים טלק: למשל חלק ממוצרי הסומק, צלליות עיניים, בסיס ועוד.
המצב בישראל
משרד הבריאות הישראלי, בהתאמה לתקינה באיחוד האירופי, מתיר ליצרנים שימוש בטלק בתמרוקים, ודורש לציין על התווית של מוצרים אבקתיים המכילים טלק ומיועדים לילדים מתחת לגיל 3 ש״יש להרחיק את האבקה מאפם ומפיותיהם של ילדים״.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: ״לפי חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון כמות האסבסט שנמצאה בבדיקה בארה"ב היא 0.00002% פחות מהכמות המוגדרת כמסוכנת ע"י ה FDA-ובבדיקות נוספות שנערכו לא נמצא כלל אסבסט במוצרי החברה. לדברי חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון הפסקת השיווק במדינות צפון אמריקה נעשית בגלל ירידה בביקוש למוצר ולא בגלל שנמצא מפגע בריאותי בטלק. במדינת ישראל תמרוקים מקבלים רישיון של משרד הבריאות לפני שיווקם, קבלת הרישיון מותנה בכך שהחברה היצרנית היא בעלת רישיון תמרוקים כללי אם היא מקומית או בעלת תעודת GMP אם היא מחו"ל. חברות אלו מחויבות על פי התנהלות של תנאי ייצור ניאותים לבדוק את חומרי הגלם בהם הם משתמשים ולוודא כי הם בטוחים לשימוש הציבור. מבדיקה מדגמית שערך משרד הבריאות בפברואר 2019 בטלק של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון לא נמצאו סיבי אסבסט״.
הכותב הוא היזם של "קליריה", אפליקציה שמתריעה בפני מוצרי צריכה שעלולים להזיק לבריאות
