מההודעה עולה כי אחת הסיבות האפשרויות לכך שהתאגידים לא מעודדים כניסה של עובדים, לכאורה במטרה לסייע לעובדים הקיימים לשמור על שכרם הגבוה, שכן השכר במקצוע עלה דרסטית עקב המחסור בהיצע. באופן כזה, מגדילים התאגידים את הכנסותיהם, כיוון שהם מרוויחים כידוע אחוזים מהשכר החודשי של העובדים. ח"כ רביבו, יו"ר הוועדה לעובדים זרים, טען כי "חוסר המדיניות של הממשלה לגבי כניסת פועלים פלסטינים ועזיבת חלק מהעובדים הזרים יצרו משבר בענף הבנייה, שהולך להשתקף במחירי הדירות בשנים הבאות".
אלדד ניצן, יו"ר תאגידי כוח אדם זר לבניה, הגיב על הטענות נגד התאגידים, והצהיר כי: "תאגידי כוח האדם מתפרנסים מהעסקת עובדים זרים והאינטרס הכי גדול שלהם כרגע הוא להביא עובדים – וכמה שיותר. כאשר יש מחסור בעובדים, התקורות וההוצאות של התאגיד עולות ויוצרות הפסדים. בהתאם, ככל שלתאגיד יש יותר שעות עבודה, התקורות יורדות והרווח עולה. התאגידים קיבלו לפני כחודש וחצי את האפשרות לגייס מהודו באופן פרטי ופעלו במהירות רבה. תוך חודש כבר מוינו בקפידה ונבחרו 10 אלף עובדים. יש לזכור כי התהליכים בהודו בירוקרטיים ומורכבים, כאשר רק הנפקת תעודת יושר זה תהליך שלוקח כחודש ימים. גם דרישת המדינה להמציא אישור אפוסטיל (אימות נוטוריוני) עבור כל עובד בנפרד הנה תהליך נוסף שלוקח זמן רב".
"העובדה כי הנחיתה הראשונה תתרחש היום, 13.2.2024 בשעה 13:30, חודש בלבד לאחר המיונים בהודו החלו, הינה הישג אדיר של התאגידים, אשר ממשיכים לקלוט עובדים נוספים במהלך כל חודש פברואר 2024. עד סוף חודש פברואר אמורים להגיע רוב העובדים שמוינו, וכבר צפויים להתקיים מיונים נוספים בחודש הבא. לקחים בירוקרטיים נלמדו, ובתהליך הבא הקליטה תהיה יותר מהירה. יש לזכור כי מדובר בפעם הראשונה של קליטת עובדים מהודו".